מורה נבוכים לגראנד טור

 יוני 2018     כביש   

מורה נבוכים לטור

  
הקורטוב הוורוד שקיבלנו בשבועות האחרונים סביב ביקור ה'גראנד טור' של הג'ירו ד'איטליה העלה את רמת העניין הכללית בענף הרכיבה בקהל הרחב. צפייה במרוץ אופניים יכולה להיות מבלבלת וקצת עמומה בשל החוקים, הטקטיקה וקצב התנהלות האירועים. רגע לפני שמסתיים הגראנד טור הראשון של השנה נביא כאן סקירה שימושית. מקבץ תשובות קצר ותמציתי לשאלות שעלו בכל מיני אירועים והזדמנויות שונות. מעט ידע ישפר מאוד את ההבנה וחווית הצפייה. שאלות קיומיות כמו מה אוכלים ואיך משתינים, מי מנצח ולמה אתה ואני לא משתתפים. 25 שאלות חמות מהתנור.


מה זה 'גראנד-טור' בכלל ?!

ישנם 3 מרוצים יחודיים בענף רכיבת הכביש שהם 'גראנד-טור'. אלו שלושת מרוצי הסבולת המשמעותיים בעולם.
האיטלקי מתקיים בתחילת מאי, הצרפתי מתקיים בתחילת יולי והספרדי מתקיים בספטמבר. מרוצים זהים באופיים ומבנם ומורכבים מ-21 קטעי רכיבה רצופים על פני כ-3,500 קילומטרים ברחבי אירופה. משך רכיבה ממוצע של כל קטע הוא כ-5 שעות בממוצע. חלק מהקטעים מישוריים ומסתיימים בספרינט מטורף וחלקם מסתיימים בפסגות הרים תלולים. ישנם עוד שני מקצים ייחודיים שהם מרוץ נגד השעון של יחיד או של כל הקבוצה. כל קבוצה או רוכב יחיד מזנקים בהפרש זמן מהרוכב או הקבוצה האחרת שלפניהם. הרוכב/קבוצה בעל הזמן הקצר ביותר מוכרזים כמנצחי הקטע.








למה אתה לא משתתף ?
הרוכבים המשתתפים בתחרויות האלה דוגמת ה'גראנד טורים' כמו הג'ירו שביקר בארץ, הם הרוכבים הטובים בעולם. מדובר ברוכבים מקצוענים בדירוג הגבוה ביותר בעולם הרכיבה.
זו העבודה שלהם. הדרך לדירוג העולמי נסללת על ידי השתתפות בתחרויות מהלך השנה וצבירת נקודות על פי דרגות קושי המרוצים והמיקום בסיום.

 

רוכבים ישראלים מהטובים בעולם ?
יום אחד יהיו. מרבית הקבוצות בכל תחרות כזו הן מהדרג הגבוה ביותר בעולם. לכל מארגן אירוע כזה שמורים מספר מקומות בודדים המכונים Wild Card. זו הזכות לארח קבוצות מדרג נמוך יותר, דוגמת Israel Cycling Academy. לרוב, כל מארגן בוחר באופן טבעי קבוצות מהמדינה שלו. עוד סיבה להבין את גודל ההצלחה בשילוב הקבוצה הישראלית בג'ירו ועוד להביא את הזינוק לירושלים.

מי אלו הקבוצות?
הקבוצות המשתתפות בג'ירו ובטורים האחרים, כמו גם בשאר מרוצי האופניים הבינלאומיים הן קבוצות מסחריות המורכבות מרוכבים מלאומים שונים בדומה לקבוצות כדורסל או כדורגל. שמן נקבע על פי הבעלים ונותן החסות המרכזי. הסייג לכך הוא אליפות העולם והאולימפיאדה אשר בהן הייצוג וקיבוץ הרוכבים הוא לפי מדינה. אמרנו כבר כי אלו קבוצות עם רוכבים המדורגים ברמה הגבוהה בעולם.



למה וורוד ?

הג'ירו ד'איטליה החל לפני כמאה שנה בחסות עיתון הספורט La Gazzetta dello Sport שהוא וורוד. מאז ועד היום.
דומה לכך מזוהה חולצת המוביל בטור-דה-פראנס עם צהוב, צבע המזוהה עם נותן החסות העיקרי.




מה מיוחד באופניים ?

האופניים הם אופני כביש ברמה הגבוהה ביותר. מספר תכונות מאפיינות הן:
> בעידן הנוכחי כל האופניים ללא יוצא מן הכלל עשויים מתרכובות קרבון וטכנולוגיות המשיקות לעולם התעופה וחומרים מרוכבים. 
> האופניים קלים במיוחד, אך לא פחות מ-6.8 ק"ג על פי התקנה הנוכחית.
> האופניים הם אירודינמיים באופן מקסימלי. זה נושא הנבדק במנהרות-רוח ומושקעים בו משאבי פיתוח רבים מאוד.
> בהקשר לאירודינמיות האופניים גם יעילים מאוד במבחני מעבדה שונים ומשלבים קשיחות ונוחות זה לצד זה על מנת למנוע בזבוז אנרגיה מצד אחד ומצד שני להיות נוחים ומפנקים ככל הניתן.
> מבנה וגיאומטריית האופניים מוגדרים בחוקי הענף, לכן כל האופניים ותנוחות הרוכבים ללא יוצא מן הכלל דומים מאוד.
> מעל לכל אלה חל החוק לפיו האופניים הם מדגם קיים ונסחר מייצור סידרתי. כלומר אלה אופניים מסחריים שניתן להשיגם בחנויות מקטלוג היצרנים. זאת מתוך איזו כוונה לשמור על  בטיחות, עממיות וחיבור לקהל. מעין יתרון האדם על המכונה.

מי מנצח ?

המנצח בגראנד-טור הוא הרוכב אשר הזמן המצטבר שלו בסיום המרוץ כולו הוא הקצר ביותר. זמני הסיום של כל 21 המקטעים נצברים ומחוברים עבור כל רוכב. הרוכב שהזמן שלו הקצר ביותר הוא המנצח שיזכה ללבוש את חולצת המנצח ביום האחרון ויוכרז כמנצח הכללי התחרות. זהו התואר הנכסף ביותר. מדי יום מוכרז גם המנצח של אותו קטע ספציפי. גם זה הוא חלום של כל רוכב מקצוען. מרביתם לא ישיגו אותו, לא משנה כמה גראנד טורים ירכבו מהלך הקרירה שלהם.. . ניצחון בקטע בודד הוא כניסה יוקרתית לספרי ההיסטוריה ווויקיפדיה. ניצחון בגראנד טור זה כרטיס כניסה להיכל התהילה לעולם. תיאורטית, וזה קרה מספר פעמים בשנים האחרונות, מנצח הטור כולו יכול להיות רוכב שלא ניצח אפילו קטע בודד אבל עדיין סך הזמן המצטבר שלו הוא הקטן ביותר. לדוגמה:
מנצח יומי בצהוב. מנצח כללי עד אותו שלב בוורוד.




מעבר לתואר המנצח הכללי ישנם תארים יוקרתיים ונחשקים נוספים המוענקים מהלך התחרות ובסיומה: הספרינטר הטוב ביותר, מטפס-ההרים הטוב ביותר, הרוכב הצעיר הטוב ביותר. לכל אחד מאלה ישנה חולצה מתאימה והמלחמה עליהן מלאת יצרים ווואטים. לבישת החולצה ליום בודד היא חשיפה יוקרתית ומהווה לא אחת, יחד עם ניצחון קטע בודד שיא קרירה. פעמים רבות שיא הקרירה הזה יבטיח לרוכב גם חוזה שמן יותר בשנה הבאה.

  
מה זה מרוץ באמצע המרוץ והנקודות ל KOM ?

בגראנד טור הימים באוכף ארוכים ומתישים ובאופן טבעי מכילים לא מעט קטעים משעממים ללא התרחשות מיוחדת.
במקביל לכך גם לשבת בבית בכורסה ולצפות באירוע הנמשך שעות שהשיא שלו הוא בסיומו זה לא קל...  כוחם של האירועים הללו הוא בשווי החשיפה והפרסום שלהם למאות מיליוני הצופים בשידור חי. כדי לייצר עניין נוסף ומותח לרוכבים ולקהל ישנן בכל קטע נקודות ביניים המזכות את הרוכבים בנקודות בונוס יקרות למתחרים על תואר הספרינטר או המטפס הטוב ביותר. ל-3 רוכבים הראשונים שחוצים את נקודות הביניים מגיעות נקודות זכות נוספות לאלה הממתינות בקו הסיום.
רוכב שילקט את מירב הנקודות עד סוף המרוץ יזכה בתואר הספרינטר הטוב או המטפס הטוב ביותר-   King Of Mountains.
 בסיום של ימים הרריים במיוחד ישנו בונוס נוסף למקומות הראשונים, לפי דרגת הקושי של הטיפוס לפסגה יקוזזו מספר שניות מתוצאת המסיימים הראשונים. כל שניה קובעת.



איפה הם עוצרים לנוח ומה עם פיפי ?

הם לא עוצרים.. אלא בקו הסיום. מרגע תחילת כל קטע העצירה המתוכננת היחידה היא בקו הסיום, לא משנה מה אורכו של הקטע. כך גם בקטעים ארוכים של 6 שעות ויותר. פיפי עושים בכמה צורות ומקרים:  או תוך כדי תנועה, או שאם ישנה נקודה מתה לא קריטית מבחינת קבוצת הבריחה והסיטואציה ניתן לעצור.  אפשרות נוספת היא אם המוביל הכללי בעל החולצה הוורודה/צהובה עוצר אז בהתאם לחוקי האתיקה הלא כתובים לא ינצלו את זה המתחרים, מה שמאפשר לכולם להשתין בשקט יחסי.






 מה זה אתיקה לא כתובה ?

לרכיבה בפלוטון מקצועי יש חוקים ידועים ולא כתובים בשום מקום. למשל:
> בזמן הסמוך לנקודת חלוקת מזון ודקות הרכיבה שלאחריו לא יבוצעו התקפות על ידי מי מהרוכבים.
> אותו דבר אם מרבית הרוכבים עוצרים להשתין, בוודאי החולצה המובילה.
> ביום האחרון של הטור-דה-פראנס בדרך לשאנז אליזה לא מבצעים תקיפות שיסכנו את נושא החולצה הצהובה. היא שלו. המלחמה היא על הנצחון בשדרה ועל חולצת הספרינטר.
> אם המוביל או מי מהפייבוריטים לניצחון בטור מתרסקים או יש להם תקלה מכנית- האחרים לא מנצלים את זה לתקיפה.
> אם איבדת זמן ומרחק מהדבוקה בגלל תקלה או נפילה, הפלוטון ומארגניו נוטים לעצום עין כשתתחבא מאחורי המכוניות כדי לחזור לשורות. במצב רגיל זה עונש קשה על ידי השופטים.
> אם הרוכבים הבכירים מזהים סכנה או תקלה הם יחליטו להוריד קצב. עניין כבוד ספורטיבי הדדי.

איפה אוכלים ?
 

אמרנו כבר שלא עוצרים. הכל ברכיבה. גם האוכל ושתיה. בכל קטע מוגדר איזור ספציפי, Feed Zone, בו מחלקים אנשי הקבוצות שקיות אוכל לרוכבים.  מעבר לכך מדי פעם יעבירו המכוניות לרוכבים נזקקים אוכל ושתיה. מאחר וזו סיטואציה מסוכנת יחסית בה עובר תיק עם ידיות ארוכות במהירות גבוהה אסור להאכיל בירידות ובעליות, ב-50 קמ ראשונים ו-20 קילומטר אחרונים.




למה לקראת קו הסיום החזק דווקא מאחור ?

אחד הדברים המרתקים לצפות בו בטורים, מעבר לימים ההרריים, הנופים והטקטיקות הקבוצתיות הוא ימים המסתיימים בספרינט לקו הסיום.
רכיבה של 5 שעות שנגמרת בפוטו-פיניש. יום רכיבה שמסתיים בספרינט של 70 קמ"ש! זהו קטע מסוכן ואלים שכל כולו הוא מיקום, תזמון וכוח מתפרץ מזוקק לשניה הנכונה.
כדי להפחית במעט מאלימות הסיום קבעו המארגנים חוק כי התרסקות ב-3 קילומטר האחרונים תעניק למתרסקים את אותו זמן חציית הסיום של הדבוקה המרכזית. מאחר ומדובר בשניות מעטות של שיא העוצמה ובמהירות שיא חשוב לרוכב להיות ממוקם נכון– לא ראשון כך שכל התנגדות הרוח פועלת עליו ולא רחוק מדי מאחור כך שייחסם על ידי אחרים או לא יעמוד לו הכוח עד קו הסיום. זו מלאכת מחשבת של תכנון, שליטה, קור רוח , תזמון וכוח מתפרץ למקסימום. כל זה אחרי 200 קמ' של ערנות שיא בדבוקה לא קטנה. מומלץ לצפות באוסף  נבחר .











איך אין להם פנצ'ר / מה קורה כשיש פנצ'ר 

יש להם. מעט, אבל יש. אחת הכותרות שעשה הג'ירו בקטע בישראל בין ב"ש לאילת הוא ריבוי הפנצ'רים. באזור ה 30 פעמים ממה שנצפה בשידור. מדובר בצמיגים איכותיים ביותר הנקראים 'טובולר', ללא פנימית ומנופחים בלחץ גבוה מאוד ומודבקים לחישוק. במקרה של תקלה או תקר יודיע הרוכב בקשר לקבוצה. עם הגעת רכב הקבוצה יוחלף לו גלגל תוך שניות.  צפו בדוגמה . במידה ורכב הליווי רחוק מסיבה כלשהיא כמו נתיב צר וארוך בטיפוס על הר, ימסור לו רוכב אחר מהקבוצה אשר מדורג נמוך גלגל או או את האופניים. לעיתים  באין ברירה ייעזרו ברכב של נותן חסות נייטרלי דוגמת 'מאוויק' או  'שימנו'. גם זה עניין של שניות בודדות.



זה נראה מהר במציאות

החברה אלה רוכבים מהר!  מהירות ממוצעת של גראנד טור עומדת על כ-40 קמ"ש. הם יודעים לקחת סיבוב בתוך הדבוקה בעשרות קמ"ש, בקטעים של רדיפה הדבוקה יכולה לדהור במהירות של 60 קמ"ש ובספרינט סיום במישור הם מגרדים את ה70 קמ"ש. ירידות לא אחת הם יהיו ב-85 קמ"ש ויותר. לא משנה מה עומק התהום בצד. אם בדרך כלל הרוכבים החזקים מצליחים לפתוח פער דווקא בעליות, ישנם תמיד מספר רוכבים בעלי יכולות טכניות נדירות המצליחים לפתוח פער משמעותי דווקא בירידות טכניות, ארוכות ומסוכנות.



חלק מהרוכבים ממש שדופים אך חלק בנויים יפה


נכון מאוד. הסיבה העיקרית היא כי בעצם בדבוקה ישנם מספר סוגי רוכבים בעלי יכולות פיזיולוגיות שונות מהותית. ההשוואה הדומה ביותר היא אולי אצן 100 מטר לצד אצן 10000. חלק מהרוכבים מתמחים ובנויים לימים שטוחים בהם הסיום הוא  פיצוץ של הספק מטורף וכוח מתפרץ לפרק זמן קצר. לעומתם יש את רוכבי הסבולת המסוגלים לשמר הספק גבוה לאורך זמן רב. אלה הם המטפסים הטובים ביותר בהרים. באופן טבעי יוצא כי המנצחים בגראנד טורים לעולם יהיו המטפסים הטובים ורוכבי נגד שעון מעולים ("שענים"). ההבדל בין שני סוגי הרוכבים הללו הוא גנטי וניכר במבנה והרכב  סיבי השרירים שלהם. מטפס קל משקל יתאפיין ביחס כוח למשקל גבוה. אם תכולת השריר של אחד בביופסיה תהיה 80/20  משני סוגי הסיבים אצל השני יהיה 20/80. כל שאר בני האנוש והרוכבים נמצאים באמצע עם חלוקה יותר שווה. ההתפתחות של תורת האימון, האימון הספציפי והאימון המנטלי יצרו גם רוכבים מסוג "All Rounder". רוכב המסוגל להיות קטר בדבוקה ברכיבה מהירה במישור, יכולות נגד-שעון או בריחה טובות וגם להוביל את המטפס במעלה העלייה הקשה ולתמוך בו מרבית הדרך. פערי הזמן המשמעותיים נפתחים בימים ההררים. בייחוד בשנים האחרונות תחרות של 3 שבועות וכ 100 שעות רכיבה מסתיימות בהפרשים זעומים של דקה או שתיים בין המנצח לבא אחריו, שמי זוכר מי הוא בכלל...  



למה חלק לבושים בצבעי דגל המדינה ?


בכל מדינה מתקיימת מדי שנה אליפות לאומית ברכיבת אופניים, בין היתר מרוץ-כביש ומרוץ אישי נגד השעון. על פי חוקי  ה UCI, ארגון-העל של הענף, הזוכים בכל מדינה רשאים במהלך ימי הגראנד-טור ללבוש את חולצת הקבוצה בתוספת עיטור דגל המדינה על פי המקצה בו זכו באליפות במדינתם. באותו אופן הזוכה באליפות העולם ילבש את חולצת הפסים במשך שנה שלמה שאחריה במרוצים המתאימים. לאחר השנה ומינוי האלוף החדש יעברו הפסים לשרוול לשארית חיי הרוכב למזכרת.



מה הם אוכלים ושותים ?

שאלה מצוינת. נחלק את התשובה לשניים. על האופניים ובשאר הזמן. תזונה בגראנד-טור היא אתגר משמעותי שאכן ראוי להתעכב עליו. בכל יום רכיבה טיפוסי במשך שלושת שבועות המרוץ ישרוף כל רוכב כ5000-7000 קלוריות מהלך הרכיבה. כלומר על הרוכב להשלים מנה הגונה מרגע הסיום עד לזינוק למחרת לפני הצהריים כדי למלא את מאגרי הגליקוגן, אבל לא רק. התזונה היא רכיב קריטי בסדר היום העמוס ממילא של הספורטאים. לכל קבוצה שף, טבח ודיאטן משלה המלווים ודואגים לצורכיהם משך כל הטור. מבחינתם יש אתגר לא קטן לדאוג לכל רוכב לדיאטה שלו וגם לגיוון המסע ובכלל. אחרי הכל, הרוכבים מתחרים ומתאמנים בעצימות גבוהה מרבית ימות השנה. תוסיפו לזה את העייפות, הפציעות, האכילה והשתייה על האופניים, הדילוגים, הנסיעות והמלונות – אתגר משמעותי לכולם.
ארוחה ראשונה 3-4 שעות טרום המרוץ תכלול הרכב עתיר פחמימות, אורז, מוזלי, לחם, קורנפלקס, שתיה וקפה. שעה וחצי לפני  יתפסו הרוכבים חטיף אנרגיה, עוגת אורז, סנדויץ' ושתיה. התאוששות מייד אחרי עם סיום המרוץ עם משקה עתיר פחמימות וחלבונים כמו שייק סמיך עם חלבונים. בהמשך המנהלה והתנועה למלון ואחרי שהתקררו\שחרור ראשון יחטפו סנדביץ' מעשה ידי השף, עוגה עשירה או חטיף. אחרי המסג' במלון בארוחת הערב במלון יתחילו עם מרק\ מיץ \ירקות. הדגש הוא על תזונה מאוזנת בכמויות והרכב הדרושים לכל רוכב והדיאטה שלו מבחינת צריכת חלבונים ופחמימות. בנוסף לדגים יוגשו הודו, בשר אדום וחזה אווז, קינואה אורז ופסטה. ימי העמסת פסטה לבנה ברטבים שמנים עוברת מן העולם... לקינוח יקנחו ביוגורט\עוגה. עד השינה ירבו בשתיה יחד עם חטיף, אגוזים או עוגה. לצד ההזנה הקריטית של פחמימות וחלבונים לתמיכה בתהליכי ההתאוששות ובניה חשוב לרוכב לשמור על משקל נכון ורמת נוזלים גבוהה.
בשל עצימות הפעילות יצרכו הרוכבים בעיקר פחמימות מהלך כל הרכיבה בקצב מוגבר. קצב ומבנה הרכיבה, התוואי, עייפות, דופק ומזג אוויר גורמים ליכולת ההעמסה מוגבלת שתסתכם בשתייה מרובה ומעט מוצקים. יינתן דגש למשקאות עתירי אלקטרוליטים כמו אשלגן ונתרן. חטיפי אנרגיה וסנדביצ'ים יתאימו לימים שטוחים. בימים הרריים יהיה יתרון לג'לים ומשקאות איזוטוניים. בין לבין וגם לפני הזינוק יצרכו הרוכבים קפאין בג'ל.  קפאין הוא המעורר הרשמי המוכר והמותר. מבחינת המוצקים במהלך הרכיבה מעבר לחטיפי אנרגיה יוכלו לצרוך סנדביצ'ים קטנים עם  ממרח או ריבה, עוגת אורז וכדומה. בתחנת ההאכלה לרוב יוגש לרוכבים "מוזט" עם שני בקבוקים, חטיפים וג'לים. אין תחליף לקולה קר בכל שלב.. המרענן הרשמי. קשה להסביר את הכמיהה לשלוק קולה קרה ביום רכיבה. לא אחת נראים רוכבים חולקים ביניהם פחית קולה. מה שכמעט שלא יקרה עם מוצרים אחרים.




יש למרוץ חוקים ?

מליון ! כל מה שרואים ללא יוצא מהכלל מוגדר בחוקים נוקשים שנחקקים ומתוקנים על ידי ארגון-העל  העולמי, ה UCI. למשל: מבנה האופניים מוגדר. גם למשקל האופניים יש מגבלה על מנת לתת יתרון לרוכב ולא לטכנולוגיה או לכיס העמוק. כל דגם אופניים עליו ירכבו יאושר מראש. דגש מיוחד יינתן לגלגלים שגם הם יאושרו מראש. יש בין היתר מגבלה למינימום 'שפיצים'.. . האופניים יימדדו ויישקלו לפני כל זינוק. בנושא הבטיחות אין פשרות. יש הגדרה אפילו לפרופיל הצינורות המרכיבים את השלדה. גם ביגוד הקבוצה יאושר מראש על ידי וידוא הצבעים, גודל ומיקום באנרים.  בתחרויות של רוכבים צעירים ישנן מגבלות על יחסי ההעברה של ההילוכים. מבנה שיירת הרכבים מוגדרת אף היא מה החלוקה והסדר בין רכבי השופטים, הרופאים, רכבי הקבוצות וכן הלאה. לכל מרוץ וקטגוריה מוגדרים מה המרחקים המינימליים של הקטעים. מיקום הצלמים מוגדר, מיקום וגודל השלטים, סימוני המסלול, מי המלווים ואישורי הרכבים. מה התנאים להפעלת ישיבת אד-הוק ומי נציגיה במקרה של תנאי מזג אויר שונים היכולים להוות בעיה.  הקילומטר האחרון יסומן על ידי שער עם דגל משולש אדום. רכבי הליווי יירדו מהמסלול למסלול צדדי ולא יחצו את קו הסיום עם הרוכבים.


מה הם עוד רוכבים ?

כל אחד משלושת הגראנד-טורים מורכב מ-21  קטעים. 5-6 שעות כל יום. בערך 180 קילומטר רכיבה כל יום.
בכל מרוץ יש סה"כ שני ימי מנוחה המנוצלים כמובן גם לרכיבה קבוצתית ולעתים לדילוג בין נקודות סיום והתחלה מרוחקות. פעמים רבות מזנק המרוץ במקום שהסתיים ביום הקודם.







מי זה הפרשן המאנפף עם המבטא הכבד ב'יורוספורט' ?

שון קלי. האחד והיחיד משנות השמונים. המבטא האירי שמלווה אותנו כבר שנים ב'יורוספורט' הוא של הרוכב האגדי שון קלי. אפשר לספור על שתיים-שלוש אצבעות את מספר האירים שעשו כותרות בענף. קלי אחד משני הגדולים שבהם. בן 60 וקצת. בעל עשרות ניצחונות במרוצים שונים. השתתף ב 14 טור דה פראנס! ולקח מספר לגים. זכה בחולצה הירוקה של הספרינטר בטור דה פראנס 4 פעמים. גם את חולצת הספרינטר של הוואלטה הספרדי לבש 4 פעמים, עם מספר לגים של ניצחון במרוץ. באופן מעניין הוא גם ניצח את הוואלטה הספרדי פעם אחת. אמרנו שנצחון של גראנד טור הוא נחלת המטפסים הטובים ולא ספרינטרים...  בוודאי בעשורים האחרונים. שיא עולמי אחר שאוחז בו קלי הוא 7 ניצחונות רצופים של  מרוץ אימתני אחר– ה'פאריז-ניס'. באמתחתו שלל  ניצחונות בקלאסיקות לרוב כמו לומברדיה, מילאן-סן רמו, ליאג' בסטון,  גנט וולגם וחולצת אלוף עולם. 


מה עושה הבחור עם כל המים עליו ?

מחלק מים לקבוצה. לא אחת תוואי הדרך ומצב הדבוקה אינו מאפשר גישה נוחה לרכב הקבוצה.
אחד מהרוכבים "הפועלים" שאינו מהמועמדים לזכייה של הקבוצה בספרינט או טיפוס יחבור לרכב ויביא מים לכל חברי הקבוצה.



מה עושים כשיש תקלה ?


למרות רמת המכונאים והציוד המשובח תקלות קורות. אירוע שלרוב מלווה בעצבים וזריקת אופניים מתועדת היטב. לתקלה  יש משמעות וחשיבות לפי למי היא קרתה בראש ובראשונה, באיזה שלב של הקטע ואיפה נמצא המכונאי. אם מדובר על רוכב הקבוצה הפייבוריט, הוא מיד ייקח אופניים של רוכב לקבוצה וימשיך אם לא ניתן לקבל מידית אופניים מהרכב המלווה. אם מדובר בשלב לא קריטי והזמן ומרחב הדרך והפלוטון מאפשרים ינסו לטפל תוך כדי תנועה תוך חירוף נפש.






שמעתי כבר על רוכב מסומם, אבל מה זה אופניים מסוממים ?

בשנים האחרונות נכנס לתחום הנגוע ממילא מושג חדש -Mechanical Doping. הכוונה היא לאופניים אשר מושתל בהם מנוע עזר. המנוע מופעל על פי דרישה, מסייע ומוסיף לרוכב מספר וואטים. כל המערכת כולל הסוללה, המנוע וכפתור ההפעלה מוצנעים בתוך השלדה ואינם ניתנים לזיהוי אלא על ידי בדיקה מקיפה או שיקוף.




מה זה בכלל פֶּלוֹטוֹן ?

ברכיבת-כביש עיקר ההתנגדות הפועלת על הרוכב היא זו שנוצרת מתנועת הרוכב באוויר ובשל היותנו גופים ללא אירודינמיות יתרה, גם החטובים שבינינו... רוב האנרגיה והמאמץ שמשקיע הרוכב הם בטיפול בגרר שנוצר מהתנועה קדימה מול הרוח ועמודת האוויר. ברכיבה בדְבוּקָה, היא הפלוטון, נהנים מרבית הרוכבים מהסתרה של הרוח על ידי הרוכבים בחזית הדבוקה. מדובר בחיסכון אנרגיה משמעותי ביותר לטובת אלה שבדבוקה בהשוואה לראשונים.  במהירויות הרכיבה של הדבוקה המקצוענית  נדרשת ערנות גבוהה במיוחד למשך שעות ושליטה חסרת מעצורים באופניים. בלימה של אחד או כל תקלה ומעידה הם לרוב אירוע כואב לרבים מאלה  הנמצאים מאחור.  לקריאה נוספת






זה ספורט אישי או קבוצתי ?

קבוצתי. נקודה. לכל קבוצה יש פייבוריט לזכייה.  הכוונה להיות הזוכה הגדול בסוף. לצידו בדרך כלל יש ספרינטר מצטיין שמועמד לזכייה בימים השטוחים המסתיימים בספרינט. המשמעות של להיות מועמד לזכייה מטעם הקבוצה ומנהליה באה לידי ביטוי בהתנהלות הקבוצה מהלך כל המרוץ והתגובה לאירועים השונים מהלך כל קטע. הטקטיקה הקבוצתית תומכת בזה. מי יפרוץ מתי, מתי הקבוצה תתפוס את חזית הדבוקה, מתי מישהו ייצא לבריחה כדי למשוך אחרים, מתי הקבוצה תפרק את הדבוקה ברכבת מהירה וכולי. הרוכב הפייבוריט תמיד יישב על גלגל של בן קבוצתו. הוא אף פעם לא יהיה הראשון לרוח. בכל מקרה של תקלה, תאונה הוא הראשון להיות מחולץ. שאר הרוכבים הם לצורך העניין פועלים כדי לתת תנאים מיטביים למועמד כדי שיזכה. זה כולל בין היתר להביא לו מים, לחסום את הרוח, למשוך אותו במעלה העלייה עד שיחליט לפרוץ ולברוח. לעתים יפרצו רוכבים מהקבוצה בספרינט הביניים ולו רק כדי לתפוס ולשלול את נקודות הזכות ממתחרים מקבוצה מתחרה על חולצת המטפס או הספרינטר למשל. לכל בריחה כזו או הובלת הפייבוריט יש מחיר אישי גבוה של עייפות ובעצם מבטא את הבנת רוכב את מקומו בקבוצה ותפקידו בה.
 
אלה הנושאים על גלגל אחד. כל אחד מהם הוא עולם מלא ועמוק מפוצץ בטקטיקה וטכנולוגיה, תורה והיסטוריה. מבטיחים להביא עוד בהמשך.
עכשיו כל מה שנשאר זה להמשיך ולעקוב אחרי עונת המרוצים, לעשות מיפשעות ולהתכונן לטור דה פראנס בתחילת יולי. וכמובן, להמשיך לעקוב אחרי Cycling Academy