חייבים לשמור על השרשרת... ראיון עם אורטופד ספורט

 
חייבים לשמור על השרשרת...

אחד על אחד עם דר' אלעד שפיצר, אורטופד ספורט

 
 
את אלעד הידוע גם בכינויו המקצועי דוקטור שפיצר פגשתי לשיחה בבית קפה ירושלמי. לא יוצא לי לבקר בבירה לעיתים תכופות אך מזג האוויר השונה, האווירה הקסומה ובעיקר המפגש המסקרן עם הדוקטור הירושלמי הפכו את הביקור לחוויה כדאית ומעניינת. ישנם אנשי מקצוע רבים בתחום הספורט. ישנם מאמנים, יועצים, פיזיותרפיסטים, רופאים , מטפלים ועוד ועוד ובסופו של דבר, לאדם מהשורה קצת קשה להבין היכן עובר הגבול בין הידע, ההתמחות והיכולות של המומחים השונים. כאשר ספורטאי רוצה לאבחן, למנוע או לטפל בפציעה כלשהי או בחשש כלשהו שעולה, יש לו אופציות רבות ותמיד רצוי שיהיה לנו הרוכבים, הרצים, השוחים ומרימי המשקלים איזשהו ידע בסיסי שינחה אותנו.
דוקטור אלעד שפיצר הינו אורטופד מנתח אשר מתמחה באבחון וטיפול בספורטאים. הדוקטור בעצמו ספורטאי מאז ומעולם ולכן עניינה אותי נקודת מבטו בכל הקשור לאבחון וטיפול בפציעות. הנחתי שכאשר מדובר במטפל שמגיע מעולם הספורט (עוסק בטריאתלון), הטיפול לא יסתכם בכדור ומנוחה כי הרי אלה החדשות הנוראיות ביותר למי שעוסק בספורט.



 



מה גרם לך ללכת לכיוון של רפואת ספורטאים?
מגיל ילדות עסקתי בספורט. עוד כילד אמרו לי שנולדתי עם כדור ביד. שיחקתי כדורסל מגיל אפס עד הצבא, התאמנתי בג'ודו כמה שנים ובעיקר הקדשתי זמן רב לעיסוק באימון גופני. אני זוכר את עצמי מנסה לנתר גבוה יותר ולמרות היותי בין הנמוכים בקבוצה הייתי בין הבודדים שהצליח להטביע. כבר כנער צעיר עניינה אותי המכניקה של הקפיצה והניתור. בתקופת השירות הצבאי התגייסתי ושירתתי בפלחה"ן צנחנים. שם, מעבר לקורס אימון גופני שקיבלתי בתור צ'ופר, הכרתי את גל לוינסון (החובש הגדודי) שהיה ספורטאי מוכשר בעצמו. בעיקר הייתי עד לאופן הטיפול והאמפטיה שגל רכש למטופליו. מעבר להיותו בקיא בחלק המקצועי, הייתה לו הבנה נוספת של הצד הספורטיבי. הוסיפו לזה את צורת הטיפול האמפטית וקיבלתם דמות שהשפיע על תפיסתי ועל הרצון שלי ללכת ללמוד רפואה שקשורה בספורט. לצערי הרב, גל לוינסון ז"ל נהרג ב 1994 בפעילות מבצעית בלבנון.

האם בזמן לימודי הרפואה יש התייחסות לטיפול בספורטאים?
ממש לא, בלימודי הרפואה מלמדים לטפל ולאו דווקא למנוע. כאשר מדובר בספורטאים, אני מעדיף לשים דגש גדול וברור על מניעה. הטיפול כמובן יינתן במקרה הצורך אך במקרים רבים, ניתן למנוע את הפציעה. גם במקרים של פציעה, עולם הרפואה מנחה על טיפול ארוך ומתמשך אך כאשר מדובר בספורטאים, עדיף שהטיפול יהיה מידי וקצר ככל האפשר.




 







 

אז היכן ניתן ללמוד את הצד של הטיפול הספורטיבי אם לא תוך כדי לימודי הרפואה?
במהלך לימודי ההתמחות באורתופדיה למדתי רבות על ביומכניקה ואנטומיה. במהלך הלימודים שמתי לב שבאופן אירוני כאשר מדובר למשל בטיפול בשברים, אורתופדים נוטים להתייחס לרקמות רכות (גידים, רצועות, כלי דם, עצבים וכדומה) כגורמים אשר "מפריעים" לטפל בשבר עצמו. אני, מצד שני, תמיד ראיתי את הרקמות הרכות כגורם שמשפיע על הפציעות השונות. כאשר מטפלים בשבר, חייבים להבין ולהתייחס גם לרקמות הרכות אשר בסופו של דבר משחקות תפקיד רב בתנועה, איזון ויציבה ויועילו בטיפול בשבר. פציעות ספורט רבות קורות דווקא ברקמות הרכות ולכן החשיבות שלהן מבחינתי תפסה מקום מרכזי ברצון שלי להבין ולטפל בהן. את התמחות העל שלי עשיתי בארה"ב באחד מבתי החולים הנחשבים ביותר בתחום האורתופדיה והטיפול בספורטאים (HSS -Hospital for special surgery ). בבית החולים יצא לי לעבוד וללמוד מרופאים שמטפלים באופן מסיבי בספורטאים רבים השייכים לכל הקבוצות המקצועניות באזור ני יורק כמו הניקס, ג'יינטס והנטס. מעבר לחלק המקצועי והמעורבות בניתוחים רבים הקשורים לפציעות ספורט שונות, לקחתי עימי את שיטת הטיפול והשילוב שהיה נראה לי מנצח בין היותי אורתופד וספורטאי בעצמי. זיהיתי שפציעות רבות מאד נגרמות ממאמץ יתר ופחות ממקרים של חבלה. הייתי מאד פתוח להקשיב לספורטאים, ללמוד מהם.

אז מה המסר שאתה מביא לעולם?
מהבנתי את תחומי הביומכניקה והאנטומיה והעבודה הרבה עם ספורטאים בענפי ספורט שונים, היה לי ברור שהספורטאים מפעילים את גופם בצורה שונה אך היה עניין מרכזי משותף והוא השרשרת הקינטית.
בזמן עיסוק בספורט, רכיבה, ריצה או כל ענף אחר, השרשרת הקינטית שלנו אינה מאוזנת. ישנם חלקים שעובדים יותר ונמצאים תחת מתח רב בעוד ישנם חלקים אחרים בשרשרת אשר אינם בשימוש. חשוב שבכל מקרה, כל המכונה (גופינו) תהיה חזקה ומשומנת היטב.




 








מה המשמעות של "חזקה ומשומנת" כאשר מדובר בגוף האדם?
פעם ספורטאים היו מחזקים או מגמישים את החלקים הספציפיים בגוף הנדרשים לעיסוק באותו ענף ספורט ספציפי בהם עסקו. היום אנו עדים לכך שספורטאים נדרשים לחזק את כל חלקי הגוף כולל אותם החלקים שכביכול אינם משתתפים באופן ישיר בתנועה ופונקציונאליות. תיאוריית השרשרת הקינטית טוענת שכל חלקי גופינו  מחוברים זה לזה לאורך גוף האדם בתצורת שרשרת מכף רגל ועד ראש. תאר לך שרשרת שעוברת ומחברת יחד את הגידים, רצועות ושרירים בגוף. כל משיכה או עומס בחלק אחד של השרשרת גורם לרפיון ועומס במקומות אחרים לאורך החוליות. בראיה הזו, חיזוק מציין את הצורך לחזק את השרירים, את הליבה.

ומה לגבי החלק של השימון?
שימון מתייחס יותר לגמישות ושחרור. ספורטאי חייב לעשות מתיחות נכונות ולהשתמש במכשירים זמינים כדי לשחרר את הרקמות הרכות. חלק נוסף חשוב ועיקרי הינו עניין המנוחה. כל אדם העוסק בפעילות גופנית חייב לקחת בחשבון שהגוף קרי הרקמות הרכות והקשות זקוקות למנוחה על מנת להתאושש כראוי. התאוששות נכונה וראויה תשפיע על היכולת של הגוף להתמודד עם עומסים באימון הבא.

מכיוון שבכל זאת מדובר במגזין של רוכבים, איך אתה לוקח את זה לעולם שלנו?
גם בעת רכיבה על אופניים, אין איזון מבחינת השרשרת הקינטית. אנו משתמשים יותר בגוף התחתון ופחות בחלק הגוף העליון. כל רוכב שונה וייחודי מבחינת המבנה האנטומי של גופו, בגמישות שלו ועוד ולכן אין זוג אופניים או גאומטריה שמתאימה לכולם באותה המידה. רוכבי אופניים כמו שאר הספורטאים, חייבים לחזק את השרשרת הקינטית על מנת להיות מאוזנים עד כמה שניתן ולמנוע פציעות. חשוב מאד ואפילו קריטי שרוכבים יתייעצו עם מומחים לצורך התאמת האופניים למבנה גופם, לסוג האופניים ואופי הרכיבה. צריך לקחת בחשבון שיש נתונים אשר משתנים עם הזמן כגון גמישות, עצימות, משקל וכדומה. כל שינוי עלול להשפיע על השרשרת כלומר על בריאותינו.




 



מה הפציעה השכיחה ביותר שאתה נתקל בה כאשר מדובר ברוכבי אופניים?
בעיקר כאבי גב, דלקת בגיד אכילס ופציעות ברך שונות.

ומה אתה מציע למישהו שחווה פציעה?
מעבר לטיפול בפציעה, יש צורך למפות ולהבין מה הגורם לבעיה ולשנות אותו.

והאם כדאי לקחת את הזמן ולנוח מפעילות בזמן ההחלמה?
הטיפול המסורתי כרוך במנוחה, קרח, חבישה וכן כדורים נוגדי דלקת. לא פעם מטופלים פונים אליי ומבקשים מרשם לכדורים מחשש לדלקת. מכיוון שאני כבר יודע שרוב הפציעות נובעות מבעיה ביו-מכאנית, אני יודע שכדור זה או אחר לא יפתור את הבעיה אלא רק יעזור באופן מקומי והבעיה תשוב בעת הפסקת נטילת הכדור. אני בדרך כלל אמליץ על טיפול אקטיבי שיפתור את הבעיה הביו-מכאנית שנוצרה. הטיפול האקטיבי ישמור על שרשרת קינטית חזקה (למרות הפציעה) וזאת על מנת לזרז את תהליך החלמה ולאפשר חזר לפעילות כמה שיותר מהר.




 



אז מה? ניתוחים זה OUT?
ממש ממש לא! ישנם מקרים רבים בהם בסופו של דבר צריך לקרוא למכונאי שיגיע, יכנס ויתקן. אני מנתח ספורטאים רק כאשר אני יוצא מנקודת הנחה שהטיפול השמרני לא יכול לעזור באותה המידה. אני בעד לעשות את המקסימום על מנת להימנע מניתוח אך ישנם מקרים שפשוט לא ניתן להימנע ואפילו מאד מומלץ לנתח על מנת לקדם את בריאות ויכולותיו של הספורטאי.

סוף דבר
 על המושג שרשרת שמעתי ועל קינטיקה למדתי בשיעורי הפיסיקה (אלה שנוכחתי בהם) אך הפגישה הקצרה עם הדוקטור הירושלמי בהחלט לימדה אותי כמה מושגים ודרכי פעולה נכונים בחיי הספורטיביים. גופינו הוא מקשה אחת. עבודה לא נכונה בחלק אחד של הגוף יכולה לגרום לפציעה בחלק אחר שכביכול אינו קשור. חייבים להקפיד שכל השרשרת (לאורכה) חזקה, גמישה ומטופלת כראוי. תודה לדוקטור אלעד שפיצר על הזמן והעניין.