P2P 2018- אתגר הבייקפקינג החברתי הראשון

 
we:Bykers

P2P 2018- אתגר הבייקפקינג החברתי הראשון

כתב: שלומי אוטמזגין

צילום: אלעד בכר אילת

 
 

אחת לכמה זמן מגיע בוקר כזה, שמתחשק לך פשוט לקום, לעזוב הכל ולצאת לרכיבה, לא לאימון בוקר, ולא את הסיבוב המוכר בשכונה, אלא רכיבת יום מלאה ומתישה שלאחריה תשב חזרה ברכב, מאובק ומיוזע עם חיוך מרוח על הפנים שיהיה קשה להוריד בשעות שלאחר מכן.. ואין דבר טוב יותר מלצאת באמצע השבוע, ולהחליף יום שיזוף פלואורסצנטיים בוויטמין D אמיתי.. טלפון אחד לאלעד, בדיקות אחרונות בערב לפני, ולמחרת בבוקר אחרי קפה טוב בבית קמה, יוצאים למבצע יואב, מספיק זמן לחפור אחד לשני, לאורך אחד המסלולים היפים באזור.



 



אלעד לא חיכה הרבה, כנראה היה חייב כבר לפרוק, ועוד לפני שה GPS סימן קילומטר ראשון, התחיל לספר בהתלהבות על רעיון שמתבשל אצלו כבר זמן מה, ובעודנו מתקרבים לסינגל להב, נזרקו לאוויר רעיונות, בעיות, קשיים ופתרונות, ומדי פעם איזו צהלת התלהבות של ילדות בנות 16 שפתחו את הגיליון השבועי של "מעריב לנוער" ומצאו פוסטר ענק של סטטיק ובן-אל. הרעיון היה פשוט – להנגיש לקהילת הרוכבים את חווית הבייקפקינג, בה מעמיסים על האופניים ציוד המאפשר רכיבה ולינה בשטח באופן עצמאי, כך שניתן לגמוע מרחקים ארוכים, מבלי להיות תלויים בלוגיסטיקה מורכבת, משולש שווה צלעות של רוכב-אופניים-שטח.. יופי של רעיון, עכשיו איך מוציאים את זה לפועל?


מסתובבים סביב עצמנו בסינגל להב, הולכים לאיבוד עם הרעיון ועם המסלול, מבט חטוף ב GPS מגלה שאנחנו רוכבים הפוך, זורמים, העיקר לזוז, שיפועים שאמורים להרכב בירידה, הופכים לקירות תלולים, צמיגים מאבדים אחיזה, אגרופים הדוקים על הגריפים, ואחרי כמה דקות חוזרים שוב לכיוון הנכון, זורקים רעיונות לא מוצלחים הצידה ושומרים את אלו שיהפכו את האתגר לא רק לאטרקטיבי אלא למדויק ונכון יותר, חולפים ליד ג'ו אלון ומתחילים בזרימה מהירה החוצה מלהב חזרה לקיבוץ דביר, ופונים לכיוון צפון, צוללים תחת כביש 6 להפסקה ראשונה בתחנת הדלק. סיגריה נדלקת. ועוד אחת. מיץ תפוזים קר. סנדוויץ' במחיר מופקע, מפוצץ מונוסודיום לנשמה, ורשימת ויטמינים שלא הייתה מביישת ספורטאי אולימפי, נעלם כלא היה.


רכיבת הבייקפקינג בישראל כבר תפסה תאוצה, החל מרכיבות עצמאיות של יומיים-שלושה, דרך אירועים כמו Red2Dead ועד לאירוע הדגל, ה Holy Land ChallengeHLC, שידרוש מהרוכב לחצות את ישראל לאורכה מהחרמון לאילת, לאורך 1461ק"מ בהם יבלה על אופניו במרבית שעות היום, ויתמודד עם מסלול שידרוש ממנו לעיתים הליכה רגלית, רכיבה בשיפועים תלולים, טכניים, בשטחים מרהיבים. רוכב בכושר מעולה יסיים תוך שבוע וימשוך אחריו זנב הרוכבים שיסגור 10 ימים ואף שבועיים, וזה עוד לפני שדיברנו על הקושי המנטלי ברכיבת בדד, בחוקים נוקשים, אסור לקבל עזרה, גם לא כוס מים באמצע מדבר, זה אתה והנשרים.  
זו משימה לא פשוטה להגיע לזינוק ה HLC, ולראיה מספר הרוכבים בתחרות שהחלה ב 2014 עם כ 70 רוכבים, והלכה והצטמקה, ובשנה הנוכחית זינקו פחות מ 40, נתון מתסכל, אם כי מציאותי, נוכח האתגר הגדול.




 




השמש מתחילה לטפס, מזכירה שאביב ישראלי יכול להיות מתעתע, נפרדים מחבר'ה צעירים בתחנת הדלק ההולכים על שביל ישראל כבר חודשיים בדרכם צפונה, מביטים בהם מהצד.. מתמוגגים.. אחחח.. איך היה לפני הילדים והמשכנתא..  ובחזרה לאוכף, דוהרים כבר לרוחמה דורות, רולינג הילס מהממים בשדות חיטה עצומים, זה אמצע שבוע, אין נפש חיה ברדיוס של קילומטרים, האוויר עומד, לאן יש לו ללכת? דממה, ופתאום האופנים נעצרים בחריקה, חותכים את השלווה, למראה סוריאליסטי של שביל גזרים בכתום זועק באמצע ים החיטה הצהוב, לשווא מחפשים ארנבים שיסבירו את התופעה, שיתענגו על השפע הלא ברור שנזרק ביד מכוונת, לא ארנבים ולא יער.. הגענו לרוחמה..
 
 
 
אם אתה רוצה להנגיש אירוע בייקפקינג באמת, עליך לטפל בנקודות שהפכו אותו קשה להשגה, בכדי לפתוח את החוויה לשאר קהילת הרוכבים, כך שיום אחד גם הם אולי יגיעו ל HLC, לכן מהיום הראשון, היו מספר קווים מנחים שהיוו את היסודות לאתגר:
  • - 100% מסלול רכיב וזורם המשלב את מיטב השבילים, הסינגלים ונקודות עניין
  • - משך הרכיבה בין 5 ל 7 ימים, לרוכב ממוצע, כך שיהיה קל להשיג פס מהבית
  • - נקודת התחלה וסיום נגישות לתחבורה ציבורית, קיצור זמן הגעה וסיום
  • - תאריך המתאים למזג אוויר אופטימלי ככל האפשר
ולדובדבן - אירוע שיהיה גם תחרותי וגם חברתי, כזה שישלב את הרצון לדחוף קדימה ברכיבה בכל יום מחדש, שיסחט את הארבע ראשי לתוך הפדלים, שיגרום לשחוק שיניים בעליות ולטוס בסינגלים מהירים ויחצה תאי שטח רחבים דרך נקודות נוף מרהיבות, אבל גם כזה שבסוף היום יכניס אותי פנימה בחזרה לחבר'ה, למישהו שיכול לתת עזרה ועצה החל מתקלות טכניות, דרך תזונה ומים, כאבים בגוף, ניווט, טקטיקת מרוץ ובעיקר מישהו שייתן כתף באתגר הלא פשוט הזה.. ולא.. הוא כלל לא הולך להיות פשוט.



 

 


סינגל רוחמה דורות זורם תחת הצמיגים, מזכיר כמה זה כיף פשוט לרכוב כל היום, במסלול שנבנה לרכיבת שטח, הצל מועט והשמש כבר בשיא, המים הולכים ואוזלים, אנחנו במשמעת מים כבר שעתיים, לגימה כל כמה דקות, נכנסים לדורות לחפש נקודת תדלוק, ומוצאים כמה חבר'ה זרוקים על שטיח דשא ירוק רענן, לצדם עומד יתום ומבויש קולר כסוף, מפהק משעמום, כשהוא רואה אותנו הוא מחייך ופותח את ידיו לחיבוק ואנחנו שותים עד עילפון מים קרים מרעננים..


אז איך עושים מהמרוץ אירוע חברתי ועדיין שומרים על חוויית המרוץ? מחלקים אותו למקטעים בני 50-70ק"מ כל אחד, בהם, ורק בהם מתקיים המרוץ, והזמן נמדד מרגע היציאה ועד לסיום כל מקטע, בסוף מחברים את זמני הרכיבה במקטעים בלבד, אם עצרת למנוחה של שעתיים באמצע מקטע, זה על חשבונך! בנקודות העצירה, ה Zula Zones, מפסיק המרוץ, ואם הגענו בלילה, אפשר להדליק מדורה, לשתות בירה ביחד, לעזור לאחרים, לחזק אותם ולקבל מהם אנרגיה להמשך.. ולאחר 9 שעות לכל היותר, הזמן המקסימלי המותר למנוחה, המרוץ מתחדש, שוב כל אחד לעצמו, ראש בראש, לתוך העפר והאבק.. מנקודה לנקודה, Point to Point, זהו ה P2PSocial Bikepacking Challenge.
אלו שיצאו לאתגר יבחינו כי המקטעים וה- Zula Zones נבנו בצורה כזו שתדרוש מהם חשיבה מקדימה, וטקטיקה דינאמית, אם סיימתי מקטע מהר, האם כדאי לי להמשיך למקטע הבא? הוא זורם? הוא איטי יותר? מה מחכה לי ב Zula הבאה? ובעצם אם השעה עכשיו 15:00, זה אומר שאצטרך לצאת לכל המאוחר ב 4:00 לפנות בוקר.. אולי שווה לי להמשיך ולדחוף לתוך הערב?




 




בתרונות רוחמה מאחורינו, נותרו קילומטרים בודדים, הכוח חוזר לרגליים, והנה בית קמה שוב, נשארה כמו שעזבנו אותה לפני כמה שעות, צלחת שווארמה מתובלת, בירה שחורה נוטפת זיעה קרה, סיגריה אחרונה, ועכשיו ברור שזה צריך לצאת החוצה, למעגל הקרוב, לחברים שמלווים ותומכים, לקבל עוד רעיונות, לאתגר את אתגר, לבדוק כמה הוא חזק, והכי חשוב – לבנות מסלול.
 
עובר שבוע ויש שלד מוכן של מסלול, הרוכבים שיצרו עבורכם את הגלילומניה, עדולומניה, כושלמניה הפשילו שרוולים, חידדו עפרונות, עפו על עצמם, ויצקו לתוך מסלול אחד ארוך לא רק חוויית רכיבה זורמת ומהנה, אלא גם אתגר רכיבה לא פשוט, בו תצטרכו לחפור פנימה לתוך שעות היום והלילה, לתוך עצמכם, לגמוע קילומטרים רבים בכל יום, להתמודד עם אתגר פיסי ומנטלי, כל יום מחדש, מנקודה לנקודה, לסיים יום רכיבה ביחד, ולהתחיל אותו מחדש לבד, לאגור כוחות עם שאר הרוכבים, ולפרק אותם לאורך טיפוסים, מישורים, סינגלים, שדות, יערות, חורשים, ולחצות את ישראל מהדרום ועד לצפון, עד שתגידו "די.. מספיק.." ומישהו לצדכם יענה "רק עוד קצת.."

4.4.18, 7:00, להבים  פרטים נוספים באתר P2P 2018