במבחן TREK STACHE 9.8 2017

 #34 מאי 2017     שטח   
TREK STACHE 9.8 2017

דוגמן: אור בלדב

יבואן: www.ctc.co.i

מחיר אופניים במבחן:
25,200 שקלים




 



 

והימים, ימי ראשית הקיץ, בדיוק התקופה הזאת של השנה בה השבילים נמצאים על הקו העדין שבין הידוק לריסוק, בקיצור, זמן מעולה לבחון אופניים הבזים לדרדרת, לא ככה?
אז ככה, לפני כשנה בחנו כאן את דגם האלומיניום הראשוני ופורץ הדרך מסדרת ה'סטאש', אופני ה 29 פלוס של טרק, שקיבלו את שמם בהשראת שפמו המפואר של גרי פישר האגדי.
הסיכום בקצרה היה שמדובר ביופי של אופני פאן המיועדים לרוכב הטכני שלא ממהר יותר מדיי בעלייה, זאת בעיקר עקב תוספת המשקל המכובדת של הגלגלים. כמו כן למרות שרוב האבזור פגע בול, לא אהבנו את מזלג המאניטו 110מ"מ שהיה, איך לומר..  מאתגר לתפעול.
'פאסט פורוורד' לאפריל 2017... ואנו מתכבדים לבחון את דגם הקרבון המרהיב אשר זכה לעדכון גיאומטריה קל בתוספת אבזור על-חלל שאמור לענות על המגרעות שהוזכרו, להלן ה STACHE 9.8.




 





       



Highlights
שלדת קרבון OCLV המיועדת כמובן לגלגלי BOOST
גלגלי קרבון OCLV 29+
צמיגי בונטרגר צו'פאקברה ברוחב 3 אינץ'
מערכת הינע SRAM XO/X1
בולם קדמיROCKSHOX PIKE  120מ"מ
זווית צינור ראש 68.5 מעלות
אורך תומכות שרשרת 420 מ"מ
משקל כולל טיובלס, פדלים ומתקן בקבוק – 12.5 ק"ג למידה 19.5




 



 
 
שלדה
המעבר לקרבון עשה כצפוי רק טוב לאופניים, הצביעה מזכירה מאד את דגמי העל של סדרות השטח האחרות של טרק כמו הFUEL EX   והTOP FUEL  ובכלל האופניים משדרים על הגל הסולידי "ספורט אלגנט", אם כי ברור ממבט ראשון שיש כאן מפלצת מסוג אחר לגמרי... וכן, המפלצת הזאת זוכה להרבה מבטים ולא פחות מחמאות מהעוברים והנעברים.
שינויי הגיאומטריה הקלים מזכירים את הריוויזיה בשאר דגמי טרק 2017 והם כוללים הארכת הצינור העליון בחצי אינצ' והנמכת הציר המרכזי בכמה מילימטרים לשיפור השליטה וההיגוי בסיבובים. תומכות השרשרת הייחודיות, המוגבהות בצד של מערכת ההינע, נשארו מהקצרות בקטגוריה באורך מעורר השתהות של 420 מ"מ המבטיח זריזות ותמרון יוצאי דופן. מהלך המזלג הוגדל ל 120מ"מ אך זווית הראש נשארה על 68.5 – זווית שאמורה להתאים בדיוק לאופניים מודרניים על התפר שבין רכיבת מרחקים לרכיבת סינגלים.. פעם קראו לזה אול-מאונטיין.
השלדה מתהדרת כמובן בציר אחורי בתקן בוסט 148 מ"מ (שבמקרה זה של גלגלי ענק, הוא אכן מהמוצדקים), ומנגנון חיווט פנימי המהונדס לשקט מופתי עבור כבלי ההילוכים ומוט האוכף.
שמחנו לראות שגם בגרסת הקרבון דאגו מהנדסי טרק ל Drop-outs המאפשרים משחק באורך תומכות השרשרת עבור התאמה מיטבית לאופי הרכיבה. הדרופ-אאוטים מאפשרים 15 מ"מ של תזוזת ציר הגלגל האחורי, עובדה שמבשרת טובות גם למי שיבחר להתקין את הסטאש כסינגל-ספיד (דרופ-אאוט אופקי מאפשר מתח שרשרת לתצורת הילוך בודד). אנחנו בכל מקרה, בחרנו בתצורת ההילוכים, בכל זאת כבר לא צעירים ונועזים כמו פעם.




 
     




       


 

חלקים בולטים
האבזור הבולט ביותר בסטאש הוא כמובן הגלגלים. אם בשנה שעברה משקל הגלגלים ואולי אף רוחב החישוקים (50 מ"מ) העיבו במקצת על החגיגה, הרי שדגם ה 9.8 זכה לגלגלי קרבון מרשימים מבית בונטרגר ברוחב פנימי מתון יותר של 40 מ"מ ומשקל כללי נמוך משמעותית. זאת כמובן בתוספת צמיגי הצ'ופאקברה ( 3 אינצ', 890 גרם) שמן הסתם נפתחים מעט פחות על חישוק "צר" יותר.
בנוסף לצמיגים האימתניים, על השיכוך אמון מזלג רוקשוקס PIKE  בעל מהלך 120מ"מ ובתקן BOOST  (כמובן). באופני זנב קשיח אנחנו מעדיפים לרוב נעילה קדמית מהכידון לטובת טיפוס יעיל בעמידה, אבל זו נחסכה הפעם משום מה.
מערכת ההינע היא שילוב של מכלולי X1/XO SRAM, שהיא מערכת מצוינת אם כי היינו מצפים לרמת EAGLE בדגם העל של הסדרה. על הבלימה הופקדו מעצורי SRAM GUIDE RS  ומוט האוכף הוא מבית בונטרגר, מוט שעבר אצלנו לאחרונה מבחן בהצלחה יתרה.
את החבילה משלימים אוכף סופר תחרותי, קשה וקל משקל מבית בונטרגר וכידון קרבון מוגבה קלות בסטנדרט  35מ"מ.
מעיון קצר ברשימת האבזור ניתן לראות כי בעצם טופלו מרבית הטענות שהיו לנו מהדגם הקודם, ובפרט חיסכון של 800 גרם מהמשקל הכללי שחלק גדול ממנו מגיע משדרוג המסה המתגלגלת. נותר רק לראות אם תוספת המחיר המשמעותית אכן מצדיקה את שיפור החוויה.




 




על השביל
הסטאש במידה 19.5 הם אופניים גדולים גם למי שרגיל לרכב על אופני לארג'. משהו בתחושת הגובה של הצמיגים מפתיע מאד בישיבה ראשונה ומרגיש קצת לא טבעי ביחס לכל אופני 29 סטנדרטיים, אבל... התחושה משתנה מהר מאד ולטובה.
כצפוי מז'אנר הפלוס, לחץ האוויר בצמיגים קריטי ביותר לחוויית הרכיבה. לחץ נמוך מידי יגרום לנדנוד ("בובינג") בפידול מאומץ ותחושת "מריחה-אופס-אני-מקווה-לצאת-מזה" בסיבובים, בעוד שלחץ גבוה מדי יגרום לכך שהצמיגים יאבדו את כל יכולות השיכוך שלהם והאופנים ירגישו קשים ולא נעימים.
די מהר התייצבתי על כ 15 PSI כנקודת האיזון אשר נטרלה את הנדנוד, אפשרה אחיזה נאה בדרדרת, ועדיין שמרה על חישוקי הקרבון מחבטות בקטעים מסולעים ואלימים – והיו הרבה כאלה.
מכאן יצאתי לחודש וחצי של רכיבות שונות ומשונות מז'אנר האפיקים המפרכים ועד למבחר סינגלים  מפרקים. התחלתי (די כצפוי) באתר הרכיבה הכי אנאירובי שאני מכיר, הידוע גם בשם "חורשים". מה אומר ומה אגיד, כל חשש שהיה לי מפני טיפוסים מפרכים התפוגג בעלייה המדורדרת הראשונה וכל ספק שהיה לי בדבר היכולת הטכנית של האופניים נעלם ברצף הסינגלים רוויי הסלעים החדים והסיבובים צפופים.




 



 
החיבור לאופניים רק התחזק בפארק קנדה, בריטניה, זכריה ועוד. בעליות הסטאש רמסו את העפר וחצץ הדרדרת תוך כדי מתן אחיזה מטורפת. ככל שהשטח היה במצב גרוע יותר כך גם התבהר יתרונם מול אופני 29 סטנדרטיים. נכון שלעיתים רכבתי על הילוך קל יותר מבדרך כלל, אבל נדמה שהחיה הזאת בלתי ניתנת לעצירה.
בירידות החגיגה המשיכה, בפרט בקטעים טכניים איטיים סטייל הסינגלים בפאתי יד-קנדי. האופניים זרחו וסיפקו כיף עצום, וכך גם בירידות מהירות ומדורדרות דוגמת ימבא בהם הצמיגים נאחזים בסיבובים והגיאומטריה מאפשרת היגוי זריז וקופצני. לטעמי זהו כנראה אחד הזוגות היחידים שייתן אותה רמה של הנאה ברכיבה הכוללת את טיפוס הסרפנטינות המפרך בדרך לתותח של שמורת עין הוד, וכשעה אחר כך זרימה מופלאה בכל סינגל הבייבי-הדס במירב.
אבל, כמובן שלא הכל מושלם. לצד יתרונות האחיזה והקלות הבלתי נסבלת של צליחת שביליי השרון החוליים (בעוד החברים נתקעים מאחור... רגע, זה לא נשמע טוב...), נמצא גם החיסרון שבצמיגי הפלוס והוא עליות כביש מזדמנות בהם הרגשתי כל מילימטר נוסף משטח הפנים של הצמיגים... בקיצור אלה אופני שטח.




 



כמו כן, יחד עם כל הסיפוק העצום של צליחת אתגרים טכניים וטיפוסים סיזיפיים ארוכים, הרוכב משקיע לא מעט מאמץ. בסופם של ימים רוויי עליות סיימתי רכיבות בתחושת סיפוק עצומה ולצידה עייפות שאיני זוכר מרכיבה על אופני מרתון קלילים (ומצד שני, איתם הייתי יורד בהרבה פחות ביטחון ונמנע מאתגרים אותם הסטאש עברו בלי למצמץ).
גם בצד הירידות יש גבול לחגיגה כאשר מגיעים לירידות מטלטלות וסלעיות במיוחד. אין כמו הירידה מהמגדל בפארק קנדה כדי להחזיר לך את ההבנה (והצניעות) שבסוף היום מדובר באופני זנב-קשיח שבתנאי קיצון אינם יכולים לעמוד במהירות של אופני ש"מ בעלי מהלך דומה.
עוד נקודה חובה פעוטה יחסית- בעת טיפוס על אתגריי סלע משמעותיים כאשר הצמיג האחורי נמעך קלות מהמאמץ דפקתי פעם או שלוש את זרועות הקרנק העשויות קרבון. זאת כנראה כתוצאה מהנמכת הציר המרכזי מול צירי הגלגלים (וגם כנראה כתוצאה מטכניקה לא הכי זהירה), בקיצור, מומלץ להרכיב מגיני פלסטיק (ולהשקיע בטכניקה).
אם כבר הזכרתי אבזור, נציין כי מוט האוכף של בונטרגר, המשודך לידית ארגונומית מודרנית עבד יפה וללא תקלות ומזלג הפייק סיפק שיכוך מעולה וזרם היטב עם השיכוך המובנה בצמיגי הענק.



 



 
מעל כל רשימת האבזור התבלטו גלגלי הקרבון. אם יש רכיב שמצדיק את קפיצת המחיר העצומה מהדגם הקודם במשפחת הסטאש, הרי הוא הגלגלים. הם סיפקו קשיחות, אמינות, רוחב מרשים, וכמובן חיסכון משקל בדיוק במקום הנדרש כדי לשפר משמעותית את יכולת ההאצה של האופניים.
סוגרים את הרשימה מעצוריי הגייד, כשהאחורי מבניהם התחיל קצת לזייף בתחושה ספוגית וצורך בלחיצה חזקה לאחר כחודש, אני משער שבליד קצר יפתור את הבעיה.




 



סיכום
הסטאש הם אופניים אחרים. הם דורשים רכיבת הסתגלות לגיאומטריה אחרת, כיוון עדין של לחץ הצמיגים ורוכב שאוהב אתגרים. אם אתם גומעים מרחבים בחולות השרון תתאהבו בצמיגים הרחבים, אם אתם רוצים ליהנות בנוחות ממרחקים ועליות מדורדרות בסגנון עדת הבייק-פאקינג, הם בהחלט יכולים לסגור לכם את הפינה, ואם אתם חובבי אתגרים טכניים בהם הרוכב צריך לעבוד במקום האופניים, הרי הגיאומטריה המשובחת ויכולת הדריסה יביאו לכם סיפוק עצום.
הם לא יהיו מהירים כמו אופני מרתון בתחרות XC ולא מפנקים כמו אופני ש"מ מרובי מהלך בתחרות אנדורו – אבל הם יתנו לרוכב שיבחר בהם כיף מזוקק בכל רכיבה וטונות של ביטחון בעליה ובירידה. טרק ניסו להוציא תחת ידם אופני פאן אולטימטיביים וחי שפמו של גרי פישר, הם הצליחו עם הסטאש. 




 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם