במבחן FOCUS JAM Carbon Factory

 #32 מרץ 2017     שטח   
FOCUS JAM Carbon Factory

דוגמן: גל שטמלר

יבואן: מ.נ מערכות

מחיר: 19,900 שקלים


 


אופני Focus נכנסו ארצה ברעש גדול לפני קרוב לעשר שנים, עם תמחור ושיטת שיווק לא מסורתית, מימון קבוצה ותחרויות סייקלוקרוס בין היתר. בשנים האלו החברה הפכה לבולטת והותירה חותם בזירה הבינלאומית על ידי מהלכים בליגה של הגדולים: מימון קבוצת פרו טור שמתחרה במרוצי הכביש היוקרתיים בעולם על דגם ה-Izalco max, מימון קבוצת קרוס קאנטרי בינלאומית בשורותיה התחרה תקופה מסוימת גם שלומי חיימי, אלוף ישראל ורוכב אולימפי, מימון קבוצת אנדורו בסבב ה-EWS המקצועני וכולי.
לאורך התקופה הזו ה-look ומפרט הביצועים של האופניים שודרגו קשות, עד מצב שאסטניסט כמוני היה מוכן בכיף לקחת יצירה כמו ה-Raven, אופני הז״ק 29 אינץ׳ הסקסיים שלהם, למבחן ארוך-ארוך טווח…
שנת הדגם 2017 חשובה מאוד עבור החברה הגרמנית שמתגאה בהנדסה שלה. ברמה העולמית הם עברו לשיטת שיווק ישיר דרך הרשת, בדומה למותג האיכותי Canyon ששינה סדרי עולם. בליין אופני ההרים הם הציגו שני דגמים מאוד מושקעים שהיו חסרים מאוד בקרב דגמי השטח של החברה:
ה-O1E, אופני שיכוך מלא קלילים ותחרותיים עם 100 מ״מ מהלך למרתונים ותחרויות קרוס קאנטרי, וה-JAM, אופני האול מאונטן של פוקוס, עם גלגלי 27.5 אינץ׳ ומהלך של 140 מ״מ מאחור ו-150 מ״מ מלפנים.



 


קיבלנו למבחן מהמפיץ הישראלי את דגם ה-JAM C Factory, במפרט השני מלמעלה בהיררכיה. דגם שמתגאה בשלדה חדישה לחלוטין עם משולש קדמי יפהפה העשוי סיבי פחמן ומשולש אחורי וחוליות מתלה מאלומיניום.
האופניים הגיעו לכותב שורות אלו בתקופה מאתגרת: מצד אחד הרבה גשם, בוץ, שורשים חלקלקים ותנאים לא פשוטים, מאידך השקות של מסלולים אגרסיביים חדשים ביער משמר העמק, יער צרעה ועוד. רוצה לומר, האופניים האלו לקחו אותי לקצה הנוכחי שלי ואפשרו לי לבחון אותם כהלכה.



 
     
 


Highlights
  • - משולש קדמי עשוי קרבון, משולש אחורי וחוליית מתלה מאלומיניום
  • - מתלה F.O.L.D. בפיתוח של פוקוס המייצר 140 מ"מ מהלך
  • - גלגלי 27.5, XM1501 מבית  DT Swiss  
  • - מזלג  Rock Shox Yari RC עם מהלך 150 מ"מ
  • - גאומטריה Long & slack עדכנית
  • -  זווית ראש 66.3 מעלות על צינור עליון באורך 595 מ"מ למידה M
  • - מערכת הילוכים 1x11 מבית Sram
  • - משקל רטוב  13.7 קילוגרמים למידה M (כולל פדלים)
 

 
     


שלדה
הרבה מותגים גרמנים, ולא רק בתחום האופניים, מתגאים במושג הזה, German Engineering. השוויתי כבר את פוקוס למותג הגרמני קניון מבחינת אג׳נדה שיווקית ותימחורית, ואני יכול להגיד בפה מלא שאפשר גם להשוות אותם מבחינה הנדסית וטכנולוגית. האופניים מתוכננים ובנויים בסטנדרטים הגבוהים ביותר, עם הקפדה מלאה על כל פרט קטן ואפס פספוסים או פינות לא סגורות.
הנה מספר דוגמאות שמראות על הרבה הבנה וניסיון. הצינור העליון משתפל אחורה בזווית חדה כדי לייצר מרווח עמידה מעולה. צינור הכיסא בולט ממנו מעלה כדי לתמוך במוט הכיסא הטלסקופי, אך לא בולט מעלה מדי, כדי שגם רוכב נמוך יוכל ליהנות מהורדה והעלאה מלאה של המוט הטלסקופי. כל החיווטים לאורך המשולש הקדמי פנימיים במשולש הקרבון, ויש להם חרכי כניסה ויציאה מדוגמים עם מחבר איטום שמתברג לשלדה. גימור מושלם, אפס רעשים, אפס לכלוך. החרך לחיווט הפנימי נמצא בצד שמאל מקדימה על הצינור העליון, וזה כבר trademark של פוקוס, גם בשאר הדגמים שלהם. עוד סימן היכר שכזה הוא פרופיל ״ראש הקוברה״ של קדמת הצינור העליון. זה נותן חיזוק ומגביר קשיחות פרונטלית וצידית, אך בעיקר נותן מראה מובחן ואגרסיבי לאופני החברה. בגלל הקומפקטיות של חוליות המתלה הנתונות אחת בתוך השנייה, מתפנה הרבה מקום לבקבוק שתייה בתוך המשולש, תכונה שכותב שורות אלו רואה כ-must. (רוכבי אנדורו כבר הבינו שהם צריכים להתאמן, בקבוק עם איזוטון מגבה מנשא עם מים ״פשוטים״ וזה חשוב). המשולש האחורי העשוי אלומיניום הוא א-סימטרי ומכיל ציר גלגל אחורי בסטנדרט Boost המורחב. לכל האופניים גימור ברמה גבוהה מאוד, צבע שנע בין הסגול חציל לחום כהה עם מדבקות זרחניות בולטות שמעניקות לצבע הסולידי חיים.
 


 
    


מתלה
פוקוס הציגו מתלה חדש בשני הדגמים החדשים שצוינו לעיל, כשהוא מאופיין למרתונים וקרוס קאנטרי ב-O1E ולרכיבת אול מאונטן/ אנדורו ב-JAM שבחנו. מתלה ה-F.O.L.D. (FOCUS OPTIMIZED LINKAGE DESIGN) הוא מתלה שראינו בעבר לא מעט פעמים, אבל האלוהות נמצאת בפרטים הקטנים, ופוקוס השביחו אותו לרמה גבוהה ביותר. המשולש האחורי הוא משולש אחוד, ״חתיכה אחת״, מה שמעניק לו קשיחות יוצאת דופן ומקטין את המסה הלא מוקפצת, דבר שעוזר למתלה להיות רספונסיבי ולעקוב טוב יותר אחרי שטח משובש. המשולש סב על ציר מתלה מרכזי הממוקם מעל הציר המרכזי, ומפעיל את הבולם האחורי דרך שתי חוליות מתלה קטנות שהן לב המתלה. כאמור, שתי חוליות שמפעילות בולם זעזועים במתלה ציר יחיד זה לא משהו חדש, אבל פוקוס חשבו מחוץ לקופסה. במקום חוליית נדנדה ארוכה שעוטפת את צינור הכיסא משני צדדיו, שתי החוליות חופפות ומולבשות אחת על השנייה, בראש הבולם האחורי. החוליה הפנימית קשיחה לחלוטין ומפעילה את הבולם ללא עיוותים והעברת עומסי פיתול. החיצונית בעלת גמישות צידית קטנה מובנית, שנועדה, שימו לב, לא לייצר אופניים קשיחים מדי. לטענת מהנדסי פוקוס, שלדה עם גמישות מסוימת המובנית מראש, תסתדר יותר טוב עם שטח משובש מאוד, תהיה נוחה יותר ותתיישב יותר טוב בנתיב שהרוכב מתווה. יתרון נוסף למתלה בתצורה הזו הוא מרכז כובד במרכז האופניים, בין הגלגל הקדמי לאחורי, ויחסית נמוך, אם כי ראינו נמוכים יותר. 




 




 כשיש למתכנן מתלה שתי חוליות לדחיסת בולם, הוא למעשה יכול לשוות לו איזה אופי שבא לו ולתכנן עבורו כל עקומת מתלה דמיונית. ב-JAM הם בחרו לייצר מתלה עם שתי פאזות. הפאזה הראשונה נמשכת כ-30% ממהלך המתלה, ולמעשה עד שהוא שוקע לנקודת ה-sag שלו (כ-30%-35% ממהלך המתלה). בחלק זה העקומה היא רגרסיבית, כלומר התנגדות המתלה הולכת ופוחתת ככל שלוחצים עליו, ובשפה פשוטה: המתלה נכנס מהר מאוד ובקלות לתוך ה-30% האלו, לתוך 45 המ״מ הראשונים שלו. זה מייצר רכיבה מאוד נוחה ובולעת מהמורות קטנות, והרוכב גורם למתלה להתיישב עמוק עם תחילת הרכיבה, ולא רוכב גבוה עם מלוא המהלך מוכן ומזומן. המינוס במקרה זה, הוא הרגשה מעט עצלה בעת יציאה לספרינטים ובמכות דיווש, או לחילופין בעליות הדורשות שינויי קצב, מאחר והמתלה שוקע לנקודה הצפה שלו בטרם הוא מניע את הרוכב קדימה.
הפאזה השנייה היא למעשה 70% הנותרים של מהלך המתלה, ועקומת המתלה בחלק זה היא פרוגרסיבית, ובסוף המהלך אפילו מאוד. זה אומר שאמצע המהלך נותן לרוכב הרבה בשר לשחק איתו, ולא מתבזבז מהר ושוקע תחת הרוכב כשהמהירות עולה והתנאים מתחילים להיות רעים, וזה אומר שלקראת סוף מהלך המתלה יש התנגדות ממש גבוהה וקשה יהיה לסגור לו את המהלך. אקדים פה את המאוחר ואומר שפוקוס הצליחה לייצר מתלה שהוא על גבול המופלא. אין שום תפר מורגש בין שתי הפאזות של המתלה, הוא אכן מרגיש עם מהלך אינסופי, ארוך מה-140 מ״מ המוצהרים, לא נטרק בנחיתות רעות, מתגמל רכיבה אגרסיבית ומייצר ערימות כיף לא חוקיות.


 
 
 


גאומטריה
החלק השני המאוד מוצלח ב-JAM הוא פה לפניכם, ובאתר החברה בצורת טבלה… החבר׳ה האלו יודעים את העבודה, תפרו לאופניים גאומטריה מודרנית ומוכחת, וביחד עם מתלה ה-F.O.L.D. אחראים לרכיבה מעוררת ההשראה. זווית ראש של 66.3 מעלות בדגם הפקטורי (לדגם העליון מזלג פייק 140 מ״מ נמוך יותר וזווית ראש של 66.8 מעלות), צינור עליון ארוך למדי למידת Medium עם 595 מ״מ ו-Reach מעולה של 430 מ״מ, מאפשרים תנוחת רכיבה מתוחה ופרושה ושימוש בסטם קצרצר. צינור ראש קצר באורך 110 מ״מ המאפשר לכוון קוקפיט נמוך ואגרסיבי, תומכות שרשרת קצרצרות על פי צו השעה באורך 425 מ״מ (מתאפשר בקלות באופני 27.5 עם צירי בוסט) והכל לצד זווית צינור כיסא של 74 מעלות, המאפשרת לרוכב לדחוף ולדווש חזק כשצריך. אם עד כה השתמשתי בתואר ״קרוב לשלמות״, הציון לגאומטריה של הג׳אם הוא ״שלמות״. טוב, נו, הציר המרכזי היה יכול להיות גבוה בכמה מ״מ, אבל זו לחלוטין העדפה אישית.



 




 



 
על השביל
אחרי כל כך הרבה תיאוריה וניתוחים תיאורטיים מעמיקים, מתבקש לצלול לעומק היער ולהביא קצת מסקנות רטובות. ובכן חברים, The Jam Rocks!
הקו העובר בין אופני אנדורו לאופני אול מאונטן הוא קו חמקמק להגדרה. לפוקוס יש אופני ״אנדורו״ בליין, SAM שמם, והם מתהדרים במתלה אחורי עם 160 מ״מ וזוויות מתונות יותר משל הג׳אם. למעט רכיבה באחד ממסלולי צוק מנרה, לוקיישן שלא הספקתי לדגום עם ה-JAM, לא הייתי מחליף אותם בדגם אגרסיבי יותר. לרוב המסלולים והרכיבות שאני מכוון אליהם, הג׳אם הם מעל ומעבר.
האופניים האלו מתגמלים אותך מיידית על כל מהלך אגרסיבי: קפיצות, מהירות, בחירת קו. בחרת קו אידיוטי, לא נקי, עם כמה אתגרים רציניים באמצע? מזלג היארי מלפנים יגהץ ויסדר אותך, המתלה מאחור יבלע הכל, זווית הראש המתונה תסדר לך יכולת דריסה ושליטה גם כשתלול לאללה. באת מהר מדי? סט הגלגלים הרחב והחזק עם חישוקים ברוחב 30 מ״מ, פותח את צמיגי הקונטי 2.4 אינץ׳ הבשרניים עד כדי כך שהם נראים צמיגי פלוס. הקומבינציה מייצרת אחיזה מפחידה, שבתורה תאפשר לך לטוס מהר יותר, להשתטות, לטעות ולרוב לצאת מזה. קפצת קפיצה טפשית עם נחיתה גרועה עד לא קיימת? המתלה עם העקומה האינסופית יוציא אותך מזה, מבלי לסגור מהלך ומבלי להקפיץ אותך מכוח הריבאונד לשמיים ולאורתופדית ב׳.



 



 לאחר רכיבת הסט-אפ הראשונה, שאותה לא באמת סופרים, קבעתי עם איזה gang ללכת ולרכוב בשבילים המאתגרים ביער צרעה. מטעמים אישיים לא הגעתי בסוף, אבל את מה שרץ בקבוצת הוואטסאפ אי אפשר היה לפספס. שבילים עם טעם של פעם, טכניים, לאו דווקא מהירים, צפופים ומלאי אלמנטים. ה-JAM נתנו לי כזה ביטחון, שנסעתי לשם לבד עם קובץ GPS. אני טס למטה בשביל ירידה הראשון אחרי עלייה שגרמה לי להקיא את הריאות החוצה, ולפתע מגיע לסוויצ׳בק מגעיל בחריץ סביב סלע ענק ותלול. אני מזהה מימין קו של קפיצה, שפשוט מוותר על הסוויצ׳בק ונוחת אי שם למטה. אם נימי לא יקפוץ את הקפיצה הזו, ביער ריק מאדם, מישהו יידע על זה? לפי הספר אני מבצע כמה גישות הלוך ושוב, מסמן קו גישה מדויק, נקודת קפיצה מדויקת, ודוקר עם העיניים את המקום המדויק בו אני רוצה לנחות. רק מה, הגישה מסריחה ולא מסודרת, הנחיתה באלכסון, בשיפוע צד, עם slope לא מספיק תלול ולא באמת בשביל, אלא בשיחים לידו. הפוקוס (שלי הפעם) במקום ואני משחרר ברקסים, מוסיף שני דיוושים וגולש ל-lip כשנפשי בכפי. בואו נגיד שמשכתי באוויר כידון יותר מדי כפיצוי, נחתתי קצת עקום ושנזכרתי לנשום כעשר שניות אחרי הנחיתה. האדרנלין החזיק לי לעוד רבע שעה בערך. והמתלה? אינסופי. הגלגל נספג ונספג ונספג בתוך השלדה עד שיצאתי בחזרה לדרך הכורכר הראשית שלמטה.


 












השלדה קשיחה מאוד צידית, ללא ספק כתוצאה ממשולש קרבון, חוליות קטנות וצפופות ומשולש אחורי יצוק ללא צירים. בהמשך הרכיבה רק ביקשתי יותר ויותר מהאופניים, והם לא הפסיקו לתת. שבועיים לאחר מכן אני חוזר לזירת הפשע עם חבורת רוכבים. אנחנו רוכבים את הסוויצ׳בק המגעיל, ואני מסתובב אחורה להשוויץ בדרופ הטכני שכבשתי. ״אה, זה?״ אומר לי המוביל, ״זו חרא קפיצה, אף אחד לא קופץ אותה״ וממשיך.
עוד בתחום המתלה המרשים, על אף שהוא מתלה ציר יחיד בתכונותיו, נעילת המתלה תחת בלימה לא הורגשה כמשהו שיש להרחיב עליו את הדיבור. בלמו לפני המכשול, לא על המכשול עצמו, ותוכלו להמשיך לטוס. אמצע המהלך, כלומר התחום הרחב והשימושי שבין השקיעה הראשונית להתקשחות בסוף המהלך, פשוט מצוין, עם התנגדות טובה, שלא מאפשרת לו להתבזבז במהירות.
כמעט כל הרכיבות עם הג׳אם היו בשטח בוצי ורטוב, וצמיגי הקונטיננטל הפתיעו אותי לטובה עם אחיזה יפה ברטוב. הם בכלל טובים באחיזה, ובהתאמה, מתגלגלים כמו טרקטור. המשקל שלהם מפתיע לטובה, ובזה הם בהחלט ״אול מאונטן״ ולא דאונהיל, אבל הם גם קיבלו צביטת פנימית די בקלות ובלחץ לא נמוך.
הגיאומטריה המדויקת וחסרת הפגמים משפיעה גם על ביצועי הסיבובים לטובה. אמנם זו עונה של אחיזה מעולה רוב הזמן, אבל מרכז הכובד הנמוך, הציר המרכזי הנמוך, מיקום הרוכב במרכז האופניים וקשיחות השלדה והגלגלים הופכים כל סוג סיבוב על הג׳אם לאינטואיטיבי ולסוג של משחק: כמה עוד אני יכול להשכיב, כמה עוד אני יכול לשבור לפני שאאבד אחיזה. מגניב.



 








עוד באותו עניין, אבחנה קטנה שלי על גלגלי 27.5 מול גלגלי 29 ברכיבה אגרסיבית. אין ספק שלגלגלי ה 29 כושר דריסה משופר, ובקו ישר או במהירות פסיכית הם יציבים ודורסים יותר. אבל, מהירות מקסימלית היא לא הכל בחיים, ויסלחו לי כל אלילי הסטראבה. יש גם מקדם פאן ויצר השתוללות, ואלו לא מדידים בסטופר של אפליקציה. אין לי ספק, שלי אישית קל יותר לשחק עם אופני 27.5 אינץ׳, הן על הקרקע והן באוויר. דווקא השבילים הצפופים והאיטיים בצרעה עם גאפ פה, קפיצה שם, הראו לי את היתרון הזה באופן מובהק. הרבה יותר קל לשחק עם האופניים, להרים אותם באוויר ושם להזיז אותם, לזרוק זנב ולהשתולל עם האופניים האלו. הם מביאים את הכיף בקלות ובכמויות.



 
    
 



חלקים בולטים
על בולמי הזעזועים של השלדה המושקעת מופקדת חברת רוקשוקס. מלפנים זה ה-Yari RC עב הרגליים עם בקרת שליטה על שיכוך הכיווץ בראש הרגל הימנית, שלמעשה מאפשר לנעול אותו חלקית או מלא במקטעי טיפוס. כאמור הוא מספק 150 מ״מ רכים ומפנקים של מהלך. מאחור אחראי על יצירת 140 מ״מ של מהלך ה-Monarch Plus  בעל ידית השליטה על 3 מצבי הפעלה: פלטפורמה קשיחה, רכה וללא פלטפורמה. הגלגלים הם בהחלט משהו לשמוח בו, סט איכותי ויוקרתי של DT Swiss, ה-XM1501 שנבחנו במגזין, רק שפה זאת הגרסה האגרסיבית ברוחב 30 מ״מ, ועליהם צמיגים בשרניים, ה-Trail King 2.4 של קונטיננטל. ההילוכים הם שילוב של מערכת ה-1X11 הבסיסית של SRAM, ה-GX1, עם קסטה בעלת טווח של 10-42 שהספיק לכווווולנו עד שהוצגו הקסטות החדשות של ה-Eagle ו-46 השיניים אצל שימנו, וקראנק Descendant של סראם. המעצורים גם הם של תאגיד סראם, ה-Guide R הפשוטים יחסית (פשוטים לאופניים בעשרים אלף הכוונה). חלקי קוקפיט שעושים את העבודה מבלי להרשים של Concept, מותג הבית של פוקוס, מוט כיסא טלסקופי עם חיווט פנימי ו-5 אינצ׳ים של מהלך רוקשוקס Reverb וכיסא פיזיק טונדרה סוגרים את החבילה הנאה.



 




 


משהו לשיפור בוס?
לא הרבה אבל יש.
ראשית, לא דיברתי על עליות - ואני אוהב עליות… עד כמה שביצועי מתלה ה-F.O.L.D. מרשימים בכיוון מטה, בכיוון מעלה הוא פחות מרשים. המתלה מאוד אקטיבי ללא תלות במצב הפלטפורמה בבולם המונארך האחורי. הנענוע מורגש ובולט גם בעיניים וגם ברגליים, והמתלה לא מרוסן דיו, גם במצב Firm (שהוא אמנם לא נעול, אבל הוא הכי קשיח). כל עוד רוכבים בסבבה בעלייה זה לא מפריע. אבל נסו לתת בראש גם בטיפוסים, ותרגישו מיד שאלו לא בני הלוויה הכי תומכי עליות ביער. הבעיה לא נפתרה גם כשהעליתי לחץ אוויר בבולם האחורי הרבה מעבר למומלץ, והמסקנה שלי היא שמנהל המוצר בפוקוס, צריך לבקש מרוקשוקס לכייל פלטפורמה קשיחה יותר בבולם.
עוד בטענות כיסא פיזיק עשוי מחומר שהרגיש פלסטי ובעיקר חלק מדי(גשם, בוץ, מחליקים…), ומיקום כלוב בקבוק לא מדויק, שגרם לחוליית המתלה לפגוע בבקבוק עם רוב כלובי הבקבוק שניסיתי.
נושא אחרון בפסקת הקטנוניות קשור לתמורה לאגרה. מחד יש פה מכלולי-על באופניים שלמים ב-20,000 שקלים. מאידך יש פה סטם וכידון של מותג הבית של פוקוס- עובד אך לא סקסי ולא יוקרתי, וגם האופניים שקלו עם זוג דוושות XTR Trail וכלוב בקבוק 13.7 ק״ג, וזה לא קצת. בשוק התחרותי והפרוץ של 2017, יש כמה מותגים ידועים ביותר שעדיין לא עברו לשיווק ישיר, עם דגם מקביל שמתגאה במכלולים יוקרתיים יותר ומשקל תחרותי יותר.


 








סיכום
הפוקוס JAM הם מהאופניים המהנים ביותר שרכבתי עליהם מזה זמן רב. המתלה שלהם מציע ביצועי שגר ושכח, אתה תבחר קו ותשתגע, הוא כבר יסדר את העניינים מתחת לגלגלים שלך. הוסיפו לזה גאומטריה מושלמת, מכלולים מצוינים ורמת אמינות גבוהה (6 שנות אחריות לקרבון) והנה לכם קלף מנצח. על קו התפר שבין האול מאונטן לאנדורו זה ללא ספק אחד מזוגות האופניים הבולטים בשוק.




 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם