we:Give a sh#t פרק ז'- שריפה אחי, שריפה.

 we:Give a sh#tפרק ז'- שריפה אחי, שריפה.
+

נציב קבילות הציבור
מתוקף פינתי כאן, אגיש את קבילותיו של ציבור שלם, שקולו לא נשמע - ציבור מכונאי האופניים.
אם אתם מכונאים איפשהו, ויש לכם תלונה - אתם מוזמנים לכתוב לי, ואדאג שתטופל מעל דפי המדור
אבקש להתייחס לכתוב בקלילות הראויה, אך גם בכובד הראש הדרוש. בכל זאת, גם מכונאים הם בני אדם.
זה הטור בו עובדי הענף מתלוננים עליכם, הלקוחות. הלא גם אנחנו בני אדם וגם לנו בא להתלונן לפעמים. הנושא שלפנינו, כרגיל, הוא סופר-רגיש, ושוב נוגע במרקם העדין הזה שבין חנות-לקוח, אדם לאדם. בסופו של דבר, המטרה כאן היא להציג את הצד השני של המטבע, וגם לעורר דיון ומחשבה. מומלץ לקרוא ברוח טובה, עם חיוך על הפנים, להמהם בהסכמה, ולא באמת לקחת ללב.



 



פתח דבר
אני רוצה להניח איזושהי הנחת יסוד. יכול להיות שמופרכת, יכול להיות שאמיתית. לא באמת בדקתי. אבל אני מניח שכל מי שעוסק ומתפרנס מהענף הזה, עושה את זה מתוך תשוקה ואהבה, לאופניים ולרכיבה. יכול להיות שיש כמה שרק באו להעביר את הזמן, יכול להיות שיש חלק שנתקעו במקום, נשחקו, שכחו למה הם עושים מה שהם עושים, אבל הרוב טוב. אם אתם מאמינים בטוב שבבני האדם – תאמינו שהאנשים האלה באמת רוצים בטובתכם. בסדר, בסדר, תוסיפו קצת ציניות – זאת הפרנסה שלהם, והם אמורים גם להרוויח כסף. כך שניתן לחשוד ב"ניגוד אינטרסים", אבל הם פשוט ברי מזל שמתפרנסים ממשהו שהם אוהבים. הלוואי וכל אדם יזכה לעשות זאת, לא?

בכל אופן, כיוון שמדובר כאן בתחביב, שאמורים גם להנות ממנו, וכיוון שהאנשים בחנות גם הם רוכבים – תנסו להבין מה מניע מוכר בחנות "להעליב" את אופני הזנב הקשיח "26 שלך, ולגרוס בנחרצות שאתה חייב להצטרף אלינו למילניום החדש, ולרכוש שיכוך מלא "29 – הוא פשוט עושה את זה מתוך דאגה כנה לך ולכיף שלך ברכיבה. או כשהבובה שלך בטיפול בסדנא, ובחינה מעמיקה של מכונאי מעלה שיש להחליף שרשרת, פלטות וקסטה ("כן, זה קומפלט". "לא, אי אפשר להחליף רק חלק מגלגלי השיניים בקסטה"), או חלילה שני צמיגים, או שחלפה כבר שנה וחייבים לבצע טיפול שוטף לבולמי הזעזועים – הוא פשוט דואג שהמכונה שאתה רוכב ונהנה עליה כל כך, תמשיך לתפקד כמו שצריך, כדי שתמשיך להנות ממנה. נכון, החנות "עושה" ומרוויחה כסף מהדברים האלה, ברור. בשביל זה היא שם. לעזאזל, רופא השיניים מתפרנס מלגרום כאב לאנשים...


למה לי פוליטיקה עכשיו
מדי פעם נכנס לחנות לקוח חדש, כזה שלא היה קודם, מתעניין באביזרים או מביא את אופניו לסדנא כי "שמע דברים טובים". אחרי כמה משפטים הוא טורח לציין שטיפל עד היום בחנות
X לא רחוק מכאן, אבל "לשם הוא לא חוזר", ובמקרה הטוב מסכם בזה. במקרה הפחות טוב – פוצח בשורה של טינופים כאלה ואחרים, החל מרמת המכונאות וכלה ברמה האנושית הירודה שם. רגע קצר של דממה. תגובה מתבקשת? קודם כל, למה זה טוב או רלוונטי? למה בכלל להיות שלילי בתוך חנות אופניים? איך אפשר? תראה, אופניים! שנית, סביר להניח שהחבר'ה בחנות מכירים את הנפשות הפועלות בחנות ה"אחרת". אולי אפילו שוכבים איתם, לך תדע על מי נפלת. אז למה ללכלך? או אולי זה נאמר בכוונה, כדי לדרבן את החנות להשקיע אקסטרא בלקוח כדי ש"יעבור צד"? לא ברור.


מעשה שהיה כך היה
אז נניח שהוצאת את אופניך מטיפול בסדנא, יכול להיות רק החלפת כבל הילוכים, יכול להיות טיפול בולם, וגם יכול להיות שהרגשת שהיה קצת יקר, ויכול להיות שהמכונאי היה "לא-הכי-נחמד". בכל אופן, ברכיבה הראשונה שאחרי הטיפול, ההילוכים קופצים באופן בלתי נסבל, או הבולם נוזל או שוקע, ואתה הופך מקור לבדיחות חבריך לרכיבה: "איך דפקו אותך בחנות, יה אללה!", "נתת לתיקון, או לקלקול?", וכהנה וכהנה. זהו, גמלה בליבך החלטה – אתה לחנות הזאת לא חוזר יותר!
אם נחזור שוב לזה שכולנו בני אדם, כאלה שטועים או שיש להם יום לא טוב מדי פעם, ושהנחת היסוד ההיא מקודם תקפה – שבחנות רק רוצים בטובתך – מה לך כי "תשרוף" אותה? ביחסים כמו ביחסים, אני חושב שכנות היא הכרחית וחשובה, לטוב ולרע, ושהדבר הנכון וההוגן במקרה כזה, הוא לחזור לחנות ולשפוך את אשר ליבך, וכמובן לתת להם הזדמנות לתקן ולרצות אותך. בואו נאמר שאם הם ייכשלו בהזדמנות השנייה, אז יאללה, לשרוף! אבל ברגע שפוסלים חנות בפסילה הראשונה, אני חושב שאף אחד לא מרוויח. אנשי החנות כנראה אף פעם, או רק במקרה של שמועה מאוזן שלישית, לא ידעו שאיבדו לקוח בצורה שכזאת. יותר מזה – אתה לא נותן להם צ'אנס אפילו להתנצל, או לנצל הזדמנות ולצאת גדולים. ואילו הלקוח מסתובב עם ווייבז רעים, לא ישן טוב בלילה, מבועס בגלל תחביב וחווייה שאמורים להיות כיף. וזה לא כיף. יודעים מה? אפילו בפן הצרכני, כבר שילמת – תדאג לקבל תמורה, במקום ללכת למקום אחר ולשלם שוב על אותו דבר.



 



הפרסום ברדיו לא עובד
הרבה מאוד עסקים בוחרים שלא לפרסם בדרכים קונבנציונליות, פשוט כי הם מסתמכים על פרסום "מפה לאוזן". ברור לכולם שזה ה"פרסום" הכי אפקטיבי, כי אתה שומע אותו מלקוח מרוצה ובלתי-תלוי. הוא כמובן גם עלול לחזור אליך כמו בומרנג, במקרים כמו הלקוח הלא-מרוצה שלנו כאן, ובעוד עשרות מקרים כאלה ואחרים. אני אומר, תנו לחנויות צ'אנס להפוך אתכם ללקוחות מרוצים. תבואו, תדברו, תהיו כנים, כן – תתלוננו גם. כי זה המנוע לשיפור, עבור כולם. כאמור, יש בהן אנשים טובים שמתפרנסים מהתחביב של כולנו, עם כוונות טובות בטוח. בני אדם – כאלה עם רגשות, דיעות, טעויות, ולקוחות שדורשים יחס טוב, טיפול חם, הגינות והוגנות. אז בחייכם, תהיו חברים, אל תשרפו.

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם