KTM SCARP SONIC 12S במבחן

KTM SCARP SONIC 12S

רוכב: אמנון ישראלי

יבואן: 
ד.ל.ב מוטוספורט בע"מ מקבוצת דוד לובינסקי

מחיר: 41,500 ₪


 




חברת KTM האוסטרית אמנם מוכרת בראש ובראשונה כחברת אופנועים מהשורה הראשונה, אך המותג השולט בעולם השטח מוטורי בכלל ובצבע הכתום בפרט, משותף גם לחברה נפרדת המייצרת מגוון רחב מאוד של אופניים. מגוון זה מכסה את כל אסכולות הרכיבה הכוללות אופני כביש, עיר, סייקלו (מהממים אגב) וכמובן אופני שטח בכל טווח הדיספלינות שבין מרוצי קרוס-קאנטרי למרוצי אנדורו. ראויים לציון גם האופניים החשמליים של החברה המכסים מגוון שבין אופני טורינג לאופני שטח מכובדי מהלך שקצת מזכירים את אחיהם הגדולים, ממונעי הבנזין.
בהמשך לMega Demo Day  המוצלח של 2016 זכינו לקבל למבחן את אופני הדגל של החברה לשנת 2017, אשר הגיעו בעיקר לטובת תצוגה וליטופים בדוכן היבואן. נכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא ברור אם גרסת הפרימיום הזאת אכן תגיע לחנויות ארץ הקודש, אך כבר ממבט ראשון ידענו שעל מבחן כזה אסור לנו לוותר.
הדגם הנוכחי העונה לשםSCARP SONIC  נראה זהה לדגמי 2016 מסדרת הSCARP  המיועדת לקרוס-קאנטרי ומרתון, אולם הוא טומן בשלדתו כמה שיפורים ומאובזר במיטב הרכיבים עליהם חולם רוכב המרתונים התחרותי. אם נודה על האמת, גם לנו כרוכבי שבילים שלא מצטיירים כיבבני משקל, גרמו האופניים האלה לרייר בצורה בלתי נשלטת... הנה כמה סיבות:



 




 
HIGHLIGHTS
- שלדת קרבון מלאה וקלילה (1.7 ק"ג ללא בולם אחורי)
- מתלה ציר יחיד בטכנולוגית Straight-Line-Link, המייצר 90 מ"מ מהלך
- זווית צינור ראש 70 מעלות
- זווית צינור אוכף אפקטיבית 74.5 מעלות
- מערכת הינע EAGLE 1*12 של SRAM
- בולמי קצה מבית FOX
- גלגלי קצה מקרבון מבית DT SWISS
- מעצורי קצה מבית SHIMANO
-  משקל יצרן עם צמיגיי 'תצוגה' וללא דוושות – 9.2 ק"ג
- משקל רטוב עם צמיגי שטח, טיובלס, מתקן בקבוק ודוושות XTR - 9.99 ק"ג, למידה 19".

 



 



 
שלדה וגאומטריה
כאמור, שלדת ה SONIC של 2017 נראית דומה לשאר סדרת הSCARP  של 2016 ולטעמינו השילוב בין גימור השלדה והצביעה הזרחנית הכתומה על גוון השחור-מט-קרבון יצרו אופניים מדהימים ביופיים, פשוט מהממים מכל כיוון שמסתכלים עליהם. השלדה בנויה כולה מקרבון, כולל המשולש האחורי וחוליית הנדנדה. למעשה ההבדל בדגם הSONIC  לא באמת נראה לעין בלתי מזוינת.
בעוד שתבנית השלדה לא השתנתה, נעשה פה שימוש באריג קרבון אחר ומשובח יותר, כזה שאפשר למהנדסי החברה לחסוך במשקל השלדה עד לתוצאה המרשימה של 1700 גרם. בנוסף שונתה גם האוריינטציה של כיוון הסיבים בחלק מהצינורות עפ"י פידבקים שהתקבלו מרוכבי הקבוצה התחרותית שלהם, זאת ע"מ לשפר את קשיחות השלדה במקומות הנכונים. למרות ששיפורים אלה מיושמים כרגע רק על דגם העל, אין ספק שהם יעשו את דרכם גם לדגמים האחרים בשנים הבאות.
כמו ב 2016 גם פה נמצא גלגלים בתקןBOOST  המאפשרים תוספת קשיחות לגלגלי ה "29, חיווט פנימי למרבית הכבלים ומקום "מוצהר" לשני בקבוקים בתוך המשולש הקדמי ועוד אחד מתחת לצינור התחתון. (לכך נתייחס בהמשך)





 




הגיאומטריה היא רייסרית באופייה, בעלת צינור ראש קצר הנועד להשאיר את הפרונט נמוך, צינור עליון ארוך של 620 מ"מ המאפשר סטם קצר להיגוי זריז ותומכות שרשרת באורך 441 מ"מ. תומכות שרשרת באורך כזה עשויות להיחשב כיום פחות מודרניות ביחס למתחרים האחרים בקטגוריה, אולם יש לקחת בחשבון שהשיפור ביכולת התמרון אשר מגיע עם הציין סטייס הקצרים, פוגע ביציבות הכללית של האופניים. בעוד שזווית האוכף האפקטיבית (74.5 מעלות) נמצאת בקו אחד עם שלדות מודרניות אחרות, הרי שזווית הראש לא שונתה ונשארה באזור השמרני/ מתון מאד, קרי 70 מעלות. זווית המאפיינת אופני מרתון מהשנים האחרונות אך לא מיישר קו עם אופניXC  מהדור החדש המיועדים להתמודד עם הניו סקול XCO משופע האלמנטים הטכניים.
המתלה של ה SONIC החדשים הוא אותו מתלה סינגל פיווט- מתלה פשוט לכאורה בתוספת טוויסט בדמות מבנה צינורות תומכות האוכף בעלות גמישות המאפשרת לוותר על ציר אחורי. מתלה כזה דורש בולם אחורי בעל פלטפורמה יציבה ו/או מנגנון נעילה, ואכן יש לנו פה ידית נעילה מכנית מבית פוקס, בעלת מצב נעול או פתוח לשני הבולמים, הקדמי והאחורי כאחד.




 




חלקים בולטים
על מנת להפוך את כל החבילה לקלה עד כדי השתאות, נוספו פה בולמי הדגל שלFOX  בציפוי קשימה מוזהב וברמת ה FACTORY העליונה. המזלג בעל מהלך 100 מ"מ, הוא מדגםStep-cast החדיש והייעודי ל XC, אשר שייף את משקלו ל 1360גרם בלבד (בקרוב מבחן מפורט). מאחור נמצא דגם הFLOAT  המוכר בד"כ כבעל שלושה מצבים אולם פה, ב'זכות' ידית הנעילה, הוגבל לשניים בלבד.
מדיניות ה"מפרט ללא גבולות" ממשיכה למערכת ההילוכים, האופניים צוידו במערכת הEAGLE  הנחשקת מבית סראם ברמת ה XX1 היוקרתית אשר ביחד עם גלג"ש קדמי של 34 שיניים תיתן מענה לכל אתגר בזכות הקסטה המדהימה בעלת 12 ההילוכים וטווח ה 500%, מ 10 ועד 50 שיניים. לטובת הימים האלה בטראנס-אלפ, כשהעלייה לא נגמרת.
במערכת הבלמים המשיכו מהנדסי KTM את המיקס המשובח וציוותו את מעצורי הXTR  של שימנו יחד עם רוטורים תואמים ויפיפיים מדגם  Freeza. אם זה לא מספיק, גם סט הגלגלים פה הוא מהטופ של הטופ, מדובר בסט חישוקי קרבון של חברתDT  מדגם XRC1200 בעיצוב מדבקות כתום עוצר נשימה, המשודכים לנאבות DT-240 משובחות ויוצרים סט במשקל מעורר דמעות של 1445 גרם.




 



אם עוד לא התעלפתם, נציין גם את חלקי הקוקפיט ומוט האוכף מבית RITCHY העשויים כמובן קרבון מסדרת SUPERLOGIC, העליונה של היצרן. הסטם המעובה מגיע באורך 90מ"מ למידת הלארג' ואילו הכידון ברוחב 710מ"מ. מוט האוכף הוא בקוטר 30.9, בעל אופסט של 25 מ"מ ומשקל של כ 150 גרם.
את צמיגי התצוגה מבית שוואלבה, הזדרז רועי והחליף בצמיגיי מקסיס אייקון 2.2 EXO מוכחים, אין ספק שהדבר הוסיף למסה המתגלגלת, אבל בימי מבחן מדורדרים ומאובקים של סוף הקיץ קיבלנו את תוספת המשקל הזאת בברכה רבה!




 




על השביל
בבואנו להרכיב את מתקני הבקבוק ציפתה לנו הפתעה קלה, זאת מכיוון שהמקום לבקבוק השני היה מאד מוגבל, כל כך מוגבל שלא הצלחנו להתאים לתוכו אפילו את הבקבוק הקטן ביותר שמצאנו, זאת להזכירכם על שלדת לארג'. תנאי האבק שאפפו את רוב תקופת המבחן גרמו לנו לוותר גם על מתקן הבקבוק שמתחת לצינור התחתון וכך יצאנו לדרך קצת פחות קרביים מהמתוכנן.
תחושת הקרביות של האופניים מכה מיד בדיווש הראשון, ה SONIC גמעו את המרחבים בדרך אל ההר במהירות מענגת שרק דחפה אותנו לתת עוד ועוד. ההאצה מהמקום ממכרת וכל הפלטפורמה מאפשרת מהירות שיוט מטורפת במישורים ובדרכי עפר, בזכות הגלגלים המשובחים, החבילה הקלילה והבולמים שהגיבו ברגישות נהדרת למכות קטנות ושאר תחלואי הדרך.
כל זה טוב ויפה, אבל אם לצטט בחופשיות את דן-בן-אמוץ, "מישורים זה לא הכל" ובעליות גילינו תופעה והיפוכה... בעליות קצרות רוויות מדרגות סלע מזדמנות האופניים ממש זינקו קדימה כדי לעזור לנו, זאת בזכות אותה 'פלקסיות' בתומכות האוכף שכאילו נדרכו בתנועת הרוכב לפני תקיפת מכשול והשתחררו כקפיץ בכיבוש מדרגות הסלע. האמת – מדובר בתחושה מדהימה שמעלה חיוך גדול של סיפוק אצל כל חובב עליות טכניות.




 




בעליות ארוכות יותר בהן מומלץ היה לשמר את כוח הרוכב באמצעות דיווש מונוטוני, החלק הקדמי של האופניים נשאר נעוץ בקרקע ותמרן היטב בזכות הפרונט הנמוך אך מאחור התחלנו להרגיש קצת בובינג אותו ניסינו להעלים באמצעות נעילת המתלים. הבובינג כמובן נעלם אך יחד איתו קיבלנו אופניים קשיחים לחלוטין שבתנאי הדרדרת והאבנים המתגלגלות של ארצינו, סיפקו חוויה די מטלטלת. בעייה זו נפתרה ברובה ע"י הקשחת הבולם האחורי והורדת מידת הסאג המומלצת מ 9 מ"מ לבערך 7 מ"מ. מכאן והילך לא הרגשנו את תופעת הבובינג, למרות שמי שצפה בנו מהצד העיר כי נראה שהמתלה עדיין מתנדנד קלות, זאת למרות הדיווש העגול ביותר שהצלחנו לייצר. בכל מקרה גם אם נראה היה שיש פה איבוד אנרגיה קל, קלילותם של האופניים וקשיחות השלדה והגלגלים הצליחו להעלים אותה מאתנו.
לגביי טיפוס בעמידה החביב במיוחד על הכותב, מיותר לציין שללא בולם במצב פלטפורמה יציבה, אופני סינגל פיווט יתגמלו רק כאשר יהיו במצב נעול והשטח יהיה מהודק היטב – ובתנאים אלה הם אכן טסו לא פחות מאופני זנב-קשיח סופר תחרותיים.
גמענו מישורים, טיפסנו הרים, שיחקנו עם בולמים.. אז מן הראוי שנהנה מקצת פאן בסינגלים, לא?




 




אז זהו, שגם פה מאד תלוי עד לאן מותחים את גבולות הפלטפורמה. בסינגלים זורמים ומשוטחי סלעים, קק"ל–סטייל (עין השופט, להב, ירוק-כחול-אדום בבנ"ש) האופניים מהירים מאד, מתמרנים היטב, מתגברים על מכשולים מזדמנים ובעיקר מגיבים היטב לכל לחיצה על הדוושות – תענוג!
ברגע שנכנסנו לסינגלים צפופים, כתושים ופחות מתורבתים הרגשנו שהאופניים מרגישים ארוכים ופחות מהנים לתמרון ביחס לאופנים אחרים בז'אנר עליהם התנסינו לאחרונה. בנוסף, זוית הראש (70 מעלות), הסטם הארוך (90 מ"מ) והכידון הצר יחסית (710 מ"מ) לרוכב במידה לארג', הקשו על ההיגוי במהירות גבוהה במדרון. את סטם הקרבון היוקרתי מיהרנו להחליף בסטם עממי באורך 70 מ"מ דבר שהפך את כל ההתמודדות בסינגלים להרבה יותר מהירה ובטוחה.




 




המשכנו לאתגר את האופניים גם בירידות בדרכים מאד משובשות בהן המתלה הפתוח עשה את עבודתו נאמנה אך גם פה נמצא הגבול בסינגלים מלאי ברייק-באמפס (דוגמת 'קפריסין'... שאגב נמצא בחורשן) אשר הביאו את המתלים למיצוי מהלך ותחושת חוסר ביטחון, זאת גם עקב האופסט של מוט האוכף (25 מ"מ) אשר הקשה על תנוחת ה'תחת-אחורה' הנדרשת בירידות טכניות.
אגב, אם במקרה תרצו להוסיף מוט אוכף מתכוונן לטובת רכיבות סופ"ש בכיף, תתקשו למצוא דרך להעברת הכבל אל הכידון – כנראה שהאופניים פשוט לא נועדו לזה.
בסופו של יום רכיבה, גם אם כלל פה ושם סינגלים מטלטלים ומפגשים מהסוג הטרשי, הדיווש בחזרה על שבילים רחבים ומהירים החזיר לנו תמיד את החיוך כראוי מאופני מרתון קלאסיים וקלילים בצורה קיצונית שגמיעת מרחקים אומנותם.



 





תפקוד חלקים בולטים
בולמי הזעזועים של פוקס תפקדו ללא דופי כל עוד נשארנו בגבולות הגזרה של רכיבות במסלולי XC קלאסיים, ואף הצליחו ברוב המקרים לשמור עלינו מעצמינו גם במסלולים אלימים יותר. בעוד שהבולם הקדמי פינק בקטנות ואף סגר מהלך מספר פעמים במהלך הרכיבות (בדיוק כמתבקש ממנו), הרי שהאחורי אשר נופח מעבר להמלצת היצרן ע"מ להימנע מבובינג, התקשה לספק חוויה מפנקת ואת מהלכו הצלחנו לנצל עד תום במקרים נדירים בלבד.




 




על מערכת הEAGLE  של סראם נותר לנו רק לומר אמן. אמן שהטכנולוגיה תטפטף לדגמים זולים יותר, אמן שסראם ימשיכו לאתגר את עצמם ולהמשיך עם פתרונות פורצי דרך, ואמן שהיה לנו תקציב למערכת כזאת כבר היום. לשאלת השאלות האם רוכב באמת צריך טווח הילוכים כזה וגלג"ש 50 שיניים, התשובה היא תלוי: אם אותו רוכב משתתף במרתון רב-יומי גדוש עליות, או חובב טיפוסים סיזיפיים של כמה קילומטרים – בהחלט כן.
מעצורי ה XTR מבית שימנו היו לא פחות ממעולים לאורך כל תקופת המבחן ואין לנו ספק שסט כזה יכול גם לככב גם על אופני אנדורו אשר היו מצליחים לאתגר יותר את ביצועיהם.
אחרונים חביבים ואולי החביבים ביותר לטעמינו הם גלגלי הקרבון הקלילים של DT SWISS, אלה ספגו את כל מה ששמנו בפניהם בקשיחות נונשלנטית ולמרות רוחב פנימי צנוע של 22.5 מ"מ הצליחו לפתוח את צמיגיי האייקון 2.2 ברמה מספקת לאחיזה מצוינת. את ההאצה מהמקום ואת איכות הגלגול שלהם אפשר לסכם במילה אחת – חלום.




 

 


טענות ומענות
סעיף הבעיות מתייחס ברובו לטענות הלקוחות לכאורה מעולם רכיבת השבילים ופחות מעולם המרתונים, אולם עקב המגמה הגוברת במסלוליXC  לכיוון האגרסיבי אנו מוצאים לנכון שיש מה לשפר בדגם תחרותי היוצא בשנת 2017.
מבחינת השלדה יש כאן דבקות בגיאומטריה שמרנית בעלת זווית ראש של 70 מעלות ותומכות שרשרת לא קצרות באורך 441 מ"מ. זו גיאומטריה מעולה למישורים, עליות, דרכי עפר וסינגלים זורמים, אך פחות נחמדה בסינגלים צפופים במדרון. עבור הקוקפיט, היינו מעדיפים סטם מעט יותר קצר וכידון מעט יותר רחב, וגם את מוט האוכף היינו מחליפים לישר במקום מוסט לאחור ע"מ להתמודד ביתר קלות עם אתגרים טכניים.
הנעילה האבסולוטית של הבולמים מאד מספקת בעלייה בשבילים הדוקים אך בשאר המקרים של תנאיי סוף הקיץ וטיפוסים מעט יותר טכניים העדפנו להשאיר אותם במצב הפתוח ולו רק כדי לקבל אקטיביות מהבולם הקדמי. יתכן והפתרון פה הוא להשאיר רק את הנעילה האחורית מהכידון ולהסתפק בשליטה ידנית מסורתית על הקדמי, או לחילופין להשאיר את המזלג על מצב תמידי של פלטפורמה יציבה... (או לרכב יותר בעליות אירופאיות מחוסנות דרדרת ומדרגות סלע). אפשרות נוספת ויקרה יותר היא להחליף את ידית הנעילה בכזאת בעלת שלושה מצבים עבור שני הבולמים וכך להרוויח גם את מצב האמצע (TRAIL) הכל כך רצוי ומתאים לתכסית הישראלית.
השלדה אמנם מרהיבה ביופייה אך החיווט החיצוני של כבל הבלם האחורי בוצע בצורה תמוהה שיצרה שפשוף לא מחמיא על צינור הראש, בנוסף לא חדל טרטור כבל המעצור האחורי בנקודת היציאה מתוך מנגנון החיווט הפנימי, ניסינו לשחק עם זה אבל הרשרושים חזרו.
לגביי הצהרת היצרן על מקום לשלושה בקבוקים, גם בסוף המבחן לא מצאנו בקבוק קטן מספיק שיתאים למתקן שעל צינור האוכף.



 







 
 
סיכום
ה SCARP SONIC  הם אופני מרתון מעולים ומרהיבים שיסבו הנאה רבה הן בגמיעת מרחקים והן בסינגלים זורמים. משקלם הכללי מעורר ההשתאות, ובתוספת קשיחות הגלגלים, איכות המעצורים ומערכת ההילוכים המלוטשת והיוקרתית, יש כאן חבילת אבזור מהמשובחות בהן נתקלנו ואכן תג המחיר שלהם (עוד באירופה) צפוי להיות בהתאם.
למרות שלא הצלחנו ליהנות מהנעילה הכפולה של הבולמים בשבילי ישראל המאתגרים, שני הבולמים פה הם מהרמה הגבוהה ביותר כך שאנו מאמינים שסידור נעילה אחורית בלבד בתוספת כיוון נכון של הבולם הקדמי יספקו  גם את הרוכב הטכני יותר.
בנוסף, על מנת לשפר מעט את ההיגוי והתמרון ברכיבה מהירה בסינגלים תלולים נמליץ לשנות את הכידון, הסטם ומוט אוכף –  אלה אם כן אתם דבקים במרתונים ואתגרי רכיבה ארוכים אחרים, במקרה זה, לא לגעת.




 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם