we:Give a sh#t- זה רק ספורט

we:Give a sh#t- זה רק ספורט

 
נציב קבילות הציבור
מתוקף פינתי כאן, אגיש את קבילותיו של ציבור שלם, שקולו לא נשמע - ציבור מכונאי האופניים.
אם אתם מכונאים איפשהו, ויש לכם תלונה - אתם מוזמנים לכתוב לי, ואדאג שתטופל מעל דפי המדור
אבקש להתייחס לכתוב בקלילות הראויה, אך גם בכובד הראש הדרוש. בכל זאת, גם מכונאים הם בני אדם.




 



"זה יהיה מוכן היום, כן?"
"אז...אתה עושה לי את זה על המקום, כן?"
"אבל אני רוכב מחר בבוקר, כן?"
"רגע, אתה עושה לי את זה עכשיו, כן?"

גרסא כזאת או אחרת של השאלות לעיל, היא הפתיח לנושא שלנו הפעם.
תגובה רצויה: ערימה של אופניים מחוץ לחנות, שני מכונאים עובדים על שני זוגות אופניים על שני הסטנדים, איינשטיין. איפה אתה נכנס כאן בדיוק?
תגובה מצויה: אנו מתנצלים, אך תיאלץ להשאיר את אופניך, והם יהיו מוכנים מחר.

"לא, אל תעשו לי את זה!"
"קבעתי מחר עם חברים בבוקר"
"אבל אין פה אף לקוח, למה אני צריך להשאיר וללכת?"


קופת חולים שלום
אוקיי הבנו, אז גם אתה רשום לאפיק כלשהו, גם לך יש רכיבה מחר, גם לך יש חברים. ובכל זאת, מה עם כל אותם הלקוחות שהגיעו לפניך?
בסדנא, כמו בקופת החולים - אין מה לעשות, יש תור. מי שהגיע לפניך, קודם לך בתור הזה. וגם לפניו הגיע מישהו. ולא, זה שהוא לא פה, ואתה "כאן עכשיו", לא אומר שנעזוב הכל ונטפל רק בך.
(חריגים מקובלים: אנשים שבאים עם שישיית בירות צוננת. כן, בכל שעה.)
וברצינות עכשיו, קצת פרופורציה לא תזיק. אני מכיר אנשים שמשאירים בשקט ובשלווה את הרכב שלהם במוסך לשלושה ימים, אבל לא מסוגלים להשאיר את אופניהם בסדנא ליום אחד.
 

פרופורציה
רק שיהיה ברור, גם אנחנו רוכבים, גם אנחנו קבענו רכיבה מחר בבוקר, וגם אנחנו שותפים לרצון שהאופניים שלכם יהיו מוכנים כמה שיותר מהר. גם אנחנו רוצים שתפנו אותם מרצפת החניה כמה שיותר מהר. וגם אנחנו מעדיפים שתשלמו על התיקון כמה שיותר מהר. אבל, כרגיל, החיים הם ערימה של פשרות, וכנראה שצריך גם כאן להתפשר הפעם. אם יורשה לי רגע להזכיר – אנחנו מדברים על תחביב, כן? נכון, תחביב שהוא דרך חיים, תחביב שהוא כיף לא נורמלי, התחביב הכי טוב בעולם, אבל מה יקרה אם לא תרכב מחר? בוקר אחד השבוע פשוט תקום מאוחר, ותשתה קפה עם האישה! הרי לא הכל בחיים נמדד בסטראבה, או בפודיום של הליגה למקומות עבודה, הלא כן? החריג היחיד, שבאמת רשאי וזכאי, להשתמש במשפטים שכאלה הוא שלומי חיימי. נקודה. יש פרופורציה?




 
 


הצעת החודש
היי, הנה פתרון: מתקשרים לקבוע תור! אם זה עובד אצל הרופא שלך, למה שלא יעבוד אצל רופא האופניים שלך? אבל בחייכם, אם קבעתם תור – תגיעו בזמן. או תהיו הוגנים להודיע שלא תגיעו. אתם לא באמת רוצים להתעסק, שוב, עם הפרעת הסדר של המכונאי שלכם.


סיכום אופטימי
שורה תחתונה, הסדנא ואנשיה כאן בשבילכם. לגמרי. עד הסוף. וברור שמדובר בתחביב ובכיף, ובצוות שנראה לפעמים עם עודף חשיבות עצמית – אך הכל חוזר לאותו עניין בסיסי של יחסי אנוש טובים. למכונאים ברורה חשיבות ובהילות התיקון באופניכם, כמו שלכם ברור שיש לפעמים אילוצים ושיקולים שלא תמיד תלויים בצד השני. אני כרגיל, רק מזהיר מפני שימוש במשפטים, שאוטומטית יעבירו אתכם לסוף התור. אז בחיאת, אל...
 
(קיבלתי כל מיני הערות, אתייחס הפעם לזאת שטענה שאני כותב רק בלשון זכר. אז קודם כל, כמובן שהכתוב פונה לכל המינים באשר הם, ונכתב כך רק מטעמי נוחות וקריאות. שנית, כשזה מגיע לאופניים – גברים עושים יותר בעיות. בדוק.)

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם