המסלול של פלייטיקה אפיק ישראל 2016

המסלול של פלייטיקה אפיק ישראל 2016

המסלול המלא של פלייטיקה אפיק ישראל 2016 הוא אחד הסודות השמורים והמסקרנים ביותר ברגע זה בקרב קהילת רוכבי האפיק, ועד ליום התחרות עצמו נמנעים המארגנים מלשחרר מידע כלשהו למעט סיפור הדרך הכללי המפורסם באתר התחרות. החלטנו לקחת את גל צחור, יוזם ומפיק התחרות, לסיבוב בשטח על מנת ולשפוך מעט אור על מה מצפה לרוכבים השנה. גל, כצפוי, נותן לנו קצת בשר, אבל דואג להשאיר אותנו בערפל, אבל גם מידע זה הוא סחורה חמה למי שמתכנן להשתתף בתחרות או סתם מתעניין.



 



תכנון מסלול
אפיק ישראל היא תחרות השלבים הארוכה והמקצועית בישראל היום, אחד המאפיינים המובהקים שלה הוא אוסף המסלולים המאתגרים אותם נדרשים הרוכבים לעבור במהלך שלושת ימי התחרות. "אני בונה את המסלול מהרגליים" אומר גל צחור, "אני יודע בגדול איפה אני רוצה לעבור, אני יודע איך אני רוצה שהמסלול ירגיש ברגליים, וכדי לוודא שלא טעיתי אני פשוט מתחיל לרכוב אותו. זה לא שאני מחליט שצריך 100 ק"מ ו2000 טיפוס ואונס על זה מסלול,  אם יוצא לי  90 ק"מ עם 1500 מטר טיפוס, ומרגיש לי נכון אז זה יהיה המסלול". אבל כשהתחרות נמצאת מחוץ למגרש הביתי שלו, המשימה הזאת מצריכה הרבה עבודת רגליים וגישה לידע מקומי. גל מבקר באצבע הגליל ורמת הגולן, אזור התחרות החדש באופן סדיר כבר מספר חודשים ובנוסף לכך הוא נעזר במקומיים המכירים את איזור התחרות החדש בצורה מעולה על מנת שיעזרו לו לפצח פינות שהוא פחות מכיר. במסגרת הבקרה הפנימית גל משתמש בחבורה קרובה ומצומצמת של שפני נסיון, או guinea pigs כפי שהוא קורא לקבוצת הווטסאפ האולטרא-סודית הזאת. חבורת חברים שרוכבת איתו את המסלולים ומאפשרת לו לראות איך רוכבים שונים יגיבו ויתפקדו במקטעים השונים – מי דוחף, מי נאבק, ולמי אולי קל מידי. לשאלת ההוגנות המתבקשת עונה גל: "אני כמובן נזהר שלא ליצור איזשהו יתרון תחרותי לאף אחד מבחינת הכרה מוקדמת של המסלול כך שחברי הקבוצה או שאינם מתחרים או שלפחות אינם מועמדי לפודיום בקטגוריה שלהם, ובכל אופן מדובר בקבוצה מצומצמת ביותר".



 
 


גל וציוותו פיתחו מיומנות מרשימה בבניית המסלולים, בסימונם, ובניהול המסלול בזמן התחרות. הוא האחראי על תכנון המסלולים ומשמש כמנהל המסלולים הראשי, אולם ביום התחרות יש 3 מנהלים בשטח שאחראיים כל אחד על מקטע מסוים ומפעילים צוות שלם של עובדים ומתנדבים. "אני חייב להבין ולהכיר את הסביבה. מספיק שאני פוגע למישהו במסלול הליכת הבוקר השגרתי שלו והוא בועט לי באיזה חץ זה יכול לדפוק יום תחרות שלם" מספר גל. ולכן, מעבר לסימון המוקדם עוברים צוותים בשטח בבוקר התחרות ולפני מעבר הרוכבים על מנת לוודא שהכל במקום.
גל גם מנסה לערב את יישוביי הסביבה בחגיגה ולתרום גם להם כך שיעזרו לו היכן שצריך וכולם ירוויחו. למשל באחד הישובים בו יעבור המרוץ ביום הראשון תמוקם תחנת צפייה לקהל בסמוך לבית קפה מקומי. גל מכיר כבר באופן אישי את רכזי הביטחון, הרבש"צים, בכל אחד מהישובים בשטחם עובר הישוב ויודע לספר מי הבעלים של כל מטע ואיזה סכסוך יש לו עם הקיבוץ השכן. "אני חייב אישור לעבור בכל שטח פרטי ואני חייב לוודא שכל שער ומחסום יהיו פתוחים כשהתחרות עוברת ולכן אני חייב לפגוש ולהכיר את כל הנפשות הפועלות" הוא מוסיף. 



 



גל ידוע גם בנטייה שלו לאתגר. מעבר לאתגר הרכיבה הרגיל גל אוהב לאתגר את הרוכבים במקטעי דחיפה או הליכה, כמו העלייה הרגלית לרכס חוטם הכרמל הזכורה משנה שעברה, או ההליכה\החלקה במורד מקטע מצוקי של נחל אורן, שזכו ללא מעט ביקורת בקרב המתחרים. לאחר עצירה קלה לאכילת תאנים מהעץ גל מכניס אותי בין העצים לזולה נחמדה על שפת הבניאס - פינה נהדרת לפיקניק משפחתי ושכשוך בנחל. אני שואל את גל "מה עכשיו?" והוא עונה לי "מה נראה לך? כאן הרוכבים יעברו. אני עדיין מתלבט בין שתי נקודות אבל נראה לי שזאת תהיה הנקודה". מדובר במקטע נחל עם מים בעומק כ40 ס"מ, בלתי רכיב, כאשר הגישה היא מתוך חריץ בשיחי הסוף והיציאה היא בשפת נחל תלולה בגובה של כמעט מטר. "אל תדאג מהיציאה" גל אומר לנוכח הפרצוף המפקפק שאני מציג לו. "אם צריך אני בונה פה מדרגות, זאת לא בעיה". "ומה עם הנעליים הרטובות?" אני מקשה. "כשתגיע לכאן בחום הצהריים לאחר כמה שעות רכיבה אתה תשב לטבול את כל הגוף במים וגם תודה לי על זה" הוא מרגיע.



 
 


ארץ חדשה
"אחרי 3 שנים בהן טחנו דק את שבילי הבית שלנו באיזור רמות מנשה, הכרמל, והסביבה, הרגשנו צורך לחדש" אומר גל. ואכן, המהדורה הרביעית של התחרות לוקחת אותנו השנה לצפון הרחוק – כפר התחרות מוקם במלון גליליון החדש בעמק החולה, והמסלולים יכסו שטחים נרחבים של הגליל, הגולן וכמובן עמק החולה. "בתכנון אירוע כזה אנחנו חייבים עוגן שיאפשר כפר תחרות עם כל התנאים והמתקנים הדרושים, וכמובן יאפשר יציאה למגוון של מסלולים. המלון החדש בחולה מהווה עוגן כזה" מוסיף גל.
מסיפור הדרך באתר התחרות אפשר לקבל רק מושג כללי לגבי כיוון המסלול ואזורים כלליים בהם הוא יעבור. גל עושה עבודה טובה בלהסתיר מידע משמעותי שיאפשר לפצח את המסלול. ניסיון עצמי לפצח את המסלול על ידי שילוב של סיפור הדרך עם מפה טופוגרפית של האיזור גם הוא לא ממש עוזר. בכל תא שטח ישנם לפחות כמה אפשרויות כך שגם אם תא השטח יחסית ברור, קשה מאד להרכיב את הפאזל לכלל תמונה מדויקת של מסלול כל סטייג'. לשאלות ספציפיות שלי גל מחליף נושא באלגנטיות, לפיכך כל תוספת ספציפית לתיאור סיפור הדרך הרשמי היא פרשנות שלי ואין להתייחס אליה כמידע רשמי מהמארגנים. אז מה בכל זאת הצלחתי ללמוד על המסלולים?





 




 
 


 
הסטייג'ים

סטייג' 1
 הסטייג' הראשון ייקח את הרוכבים על פני 98 ק"מ וכ1480 מ' טיפוס, כאשר הכיוון הכללי הוא דרום מערב, לאזור נחל דישון ויער ביריה. על פי סיפור הדרך המסלול מתחיל מכפר התחרות דרך שמורת אגמון החולה וממשיך בכ 20 ק"מ מישוריים למדי עם מגמת טיפוס קלה, כנראה לכיוון הישובים שדה אליעזר ואיילת השחר. משם מתחיל טיפוס באזור נחל דישון לכיוון מערב, שיביא את הרוכבים לכיוון רמת עלמה. לא ברור אם נעלה בנחל דישון המוכר או בדרך חלופית פחות מוכרת. ההימור שלי הוא אופציה ב'. הטיפוס שיחל בגובה של כ 150מ' מעל פני הים ייקח אותנו דרך חלקו העליון של הדישון ונחל חלב לכיוון הישובים עלמה, כרם בן זמרה, וגוש חלב, הנמצאים בסביבות  800 מ' מעל פני הים. כאן על פי סיפור הדרך יסתיים הטיפוס העיקרי להיום והמסלול יפנה בחזרה לכיוון סינגל יער ביריה. אל תצפו לירידה רצופה – גם כאן צפוי המסלול לתפור לא מעט, עד שלבסוף יחזיר אותנו במגמת ירידה אל העמק באזור צומת מחניים. מכאן יש מספר אפשרויות לחזור לכפר התחרות, הכוללות את נחל מחניים, נחל אשף או נחל חצור, אבל בסופו של דבר מדובר בעוד כ 15ק"מ מישוריים יחסית עד לסיום. "עם ההגעה לחלק הגבוה הרוכבים כבר ירגישו את הרגליים, בעיקר אילו שפתחו חזק מידי, וצריך לזכור שהעבודה שם עדיין לא נגמרה" גל מחדד. "אבל הנוף בדרך למטה ישכיח הכל" הוא מוסיף.


 

 




סטייג' 2
 הסטייג' השני משתרע על פני כ 100 ק"מ עם כ 1750מ' טיפוס, שלא כמו שמופיע ברגע זה באתר. הכיוון הכללי הוא רמת הגולן. הרמה כמו שרובכם ודאי יודעים היא תא שטח מאד ייחודי בארצנו, ועבורינו הרוכבים היא מביאה שפועים חזקים, קרקע קשוחה ואבני בזלת מוצקות. המסלול היומי יתחיל שוב באגמון החולה וימשוך לאורך הירדן לכיוון דרום כולל חציית הירדן לכיוון מזרח על אחד הגשרים. לאחר כ17 ק"מ מישוריים יטפס המסלול לנגיעה ראשונה במדרונות הרמה ונגיעה ראשונה בשבילי הבזלת ושרידי הכפרים הסוריים באיזור. המסלול גולש חזרה לעמק ומושך לכיוון צפון לעוד מספר קילומטרים שטוחים שאחריהם תגיע העלייה הראשונה, מגובה 100מ' מעל לפני הים לגבוה של כ 400מ'. גל מבטיח טיפוס קשוח שעלול לגרום לחלק מהרוכבים לרדת מהאופניים במקטעים מסוימים. אם מסתכלים על המפה באזור קיבוץ גונן ישנם מספר שבילים המטפסים מזרחה ובלתי אפשרי לדעת במי מהם בחר גל. בהמשך מבטיח לנו סיפור הדרך מעט תפירות ודרך חקלאית סלולה ומהירה, כנראה ציר הנפט. שימו לב שעד כאן כבר טיפסנו לגובה 400מ' מעל פני הים, ירדנו חזרה לאזור ה 200מ', וטיפסנו שוב לציר הנפט הנמצא באזור ה 500מ' מעל פני הים. צפו לרגליים שורפות קלות. אישור שקיבל לאחרונה גל מאפשר לו למשוך את המסלול עוד צפונה ומזרחה ולהביא אותו אל יער אודם בגובה של כ 850מ' מעל פני הים. נוף מופלא מובטח! מכאן המסלול אמור לגלוש בחדות מערבה חזרה אל העמק. מי שמכיר את רמת הגולן יודע שהירידות ממנה בדרכי הבזלת יכולות לפעמים להיות לא פחות מאתגרות מהעליות. כאן מבטיח גל להביא אותנו ל"ארץ פלגי המים" ולמשוך את המסלול חזרה לאורך הבניאס, הדן ויובליהם,  וכמובן הירדן. כאן צפויים לרוכבים עוד כ 20ק"מ שיכללו מספר מעברי מים (כמו המתואר בחלק הקודם של הכתבה), כמו גם מעט צל משיחי הסוף והעצים לאורך הנחלים. בחום הצהריים כל פיסת צל תתקבל בברכה. ואם מעניין אתכם לדעת, יום זה מורכב משבילים רחבים בלבד, אבל אל דאגה, רוכבי הרים מיומנים ייהנו מיתרון על הכבישונים במספר מקטעים טכניים. 



 
 

 
 
 
 


סטייג' 3
 הסטייג' השלישי מעט קצר יותר כמו בשנה שעברה, וישתרע על פני כ 64 ק"מ עם כ 1350מ' טיפוס. אבל אצל גל קצר לא אומר קל. כיוון הזינוק הכללי משתנה גם היום ולוקח אותנו לכיוון צפון מערב, לעומק אצבע הגליל. לאחר כ 15ק"מ מישוריים יטפס המסלול לעבר רמות נפתלי ורכס רמים. באזור צומת גומא יחל הטיפוס לעבר הרכס, עם טיפוס התחלתי של כ 250מ' ותפירה של דרכי נוף ומקטעים מסינגל הרי נפתלי. רק לאחר כ 30ק"מ יחל טיפוס נוסף לגובה- כאן נמצא כנראה הקטע העלום ביותר של המסלול, וכפי שגל מגדיר אותו "גם המקומיים לא רוכבים כאן". מדובר על תא השטח בין כפר גלעדי למטולה, כאשר המסלול יביא את הרוכבים לפאתי העיר מטולה וחזרה דרומה כולל הטיפוס המובטח לכ 700מ' מעל פני הים.  מבט חטוף במפה נותן אולי מספר רמזים אבל קשה להבין היכן בדיוק יעבור המסלול. מה שבטוח הוא שהנופים הניגלים מגובה 700מ' למטה אל עבר עמק החולה, ובתלות בראות גם לעבר החרמון, הם מהנופים הדרמטיים בארצנו ויספקו חוויה מדהימה. מכאן חוזר המסלול לאזור הסינגלים של הרי נפתלי ומנרה תוך שזירה של חלקים מהם עם דרכי הנוף באיזור, כולל מקטע הליכה מובטח בירידה. על פי גרף הגבהים המסלול ממשיך לסחוב דרומה בחצי הגובה של הרכס עד לירידה תלולה חזרה לעמק. מספר קילומטרים אחרונים ומהירים יביאו את הרוכבים אל קו הסיום הנכסף.




 



 

 
 
 
כמה דגשים
כפי שכבר הבנתם, רב הנסתר מן הגלוי, ומכיוון שאני גם משתתף בתחרות באופן אישי, גל מתייחס אליי כמו לאחרון הרוכבים וממעיט בפרטים. עד שנסיים את כל אחד מהסטייג'ים לא נדע היכן בדיוק עובר המסלול. אבל אפילו יותר משנים קודמות, השנה חוסר הידיעה הזה הוא בהחלט נחלת הכלל. הסימון וניהול המסלול אמור להוריד מאיתנו את הצורך לדאוג להכיר את המסלול. ועדיין, חשוב לדעת לתכנן את הכח, ואת זה ניתן ללמוד מהתיאור הכללי לעיל, וממדבקות הגרפים שנקבל לפני התחרות. מומלץ בחום לבקר באזור ולרכוב באזורים המתוארים בכתבה ובסיפור הדרך. גם אם לא תרכבו בדיוק את תוואי הסטייג' תקבלו מושג לגבי תנאי הרכיבה באיזור, ובזמן התחרות לא הכל יהיה זר לגמרי.
חשוב גם להכין את האופניים בצורה נכונה, וכאן מדובר בעיקר על בחירת צמיגים ויחס הילוכים. כמו שאומר זאת גל: "זה שטח קשוח מאד בחלקו. לא הייתי בוחר צמיגים של פחות מ650 גרם". לגבי הילוכים נוגע הדבר בעיקר באילו הרוכבים עם מערכות X1 – השילוב של מישורים ארוכים ומהירים בהם פלטה 32 מלפנים עשויה לא להספיק, ומספר עליות תלולות בהם פלטה 34 מלפנים כנראה תהיה 'כבדה' מידי לרוכב הממוצע, מצריך מחשבה לגבי איזה פלטה להרכיב. כמו כן, צפויים לא מעט מקטעים קופצניים ומשובשים ועושה רושם אופני שיכוך מלא הן הבחירה הנכונה. חשוב גם לוודא שמתקני הבקבוקים, וכל ציוד אחר המחובר לאופניים מהודק בצורה טובה ולא יגרום לבזבוז זמן מיותר במהלך התחרות. 




 



התרגשות מוצדקת
כמעט סוף הקיץ, רוכבי האפיק כבר בשיא האימונים, וההתרגשות בקרב קהילת הרוכבים כבר מורגשת. המסלול החדש ואי הוודאות לגביו רק מעצימים את ההתרגשות ותחושת החשש. לאחר מספר שעות באזור התחרות עם גל צחור, התמונה מעט יותר ברורה, אבל בפועל רק מעצימה את ההתרגשות והציפייה. זהו תא שטח ייחודי ומופלא שעקב המרחק מהמרכז לרובינו יוצא לרכב בו לעיתים רחוקות מידי. הוא משלב נוף מרהיב ומגוון, צמחייה, בעלי חיים, הרבה מים, ומספק אין סוף אפשרויות רכיבה. אני משוכנע שהעבודה הקשה והמחשבה הרבה שהושקעו בתכנון המסלול יעניקו לנו חוויה חד פעמית. אני רק מקווה שיהיה לנו מספיק אויר וכח ליהנות מכל הטוב הזה.