Cannondale CAAD12 Disc

Cannondale CAAD12 Disc 105

דוגמן: בועז תמיר

יבואן: Recycles

מחיר: 8,395 באתר ריסייקלס, 9,699 ₪ בחנויות



 



שנת 2016 מהווה את יריית הפתיחה של עידן הדיסקים באופני כביש, ארגון ה-UCI אישר את ההשתתפות של אופני דיסק בפלוטון המקצועי והחובבני וכנראה שאחרי ההחלטה הזאת, נראה יותר ויותר קבוצות מקצועניות ורוכבים חובבנים משתמשים באופניים מצוידים בדיסקים. תעשיית האופניים וחלקי האופניים מחבקים את ההחלטה, זה כנראה הולך להכניס להם הרבה כסף...אבל האופניים שאנחנו רוכבים עליהם היום לא יהיו שווים הרבה כסף בעתיד הקרוב ועל הטרנד החדש אנחנו נשלם, רק כי אנחנו תמיד רוצים את מה שיש למקצוענים ואת מה שנחשב להכי מתקדם.


 



חברת CANNONDALE היא מחלוצות השימוש באלומיניום לשלדות בתעשיית האופניים, את דגם ה-CAAD (Cannondale Advanced Aluminum Design) הראשון הם הציגו בשנת 1990, בשנת 1997 הם הציגו את דגם 3 CAADשנחשבו אופניים פורצי דרך ולהיט מכירות.  במהלך שנות ה-2000 הקרבון פרץ אל התעשייה כמו סופת ציקלון ומחק את החומרים האחרים שהיו בתעשייה כמו פלדה, מגנזיום ואלומיניום, וחברת CANNODALE שהיו חזקים בחדשנות ועוד יותר חזקים באלומיניום, איחרו את הרכבת והזדנבו מאחור עם דגמי אלומיניום ודגמי אלומיניום משולב קרבון, בזמן שיצרנים אחרים הציגו אופני קרבון קלילים וקשיחים. השנים הללו זעזעו את החברה ורק המעבר הכואב מייצור 100% בארה"ב אל המזרח ופיתוח מואץ של דגמי קרבון מתקדמים הוציאו את החברה מהבוץ והחזירו את השם אל קדמת הטכנולוגיה.
אז למה כל ההקדמה הארוכה הזאת? בשנים שרוב היצרנים המתחרים עבדו על שלדות קרבון, CANNONDALE המשיכו להתמקצע בייצור מתקדם של אלומיניום, החל מעיצוב צינורות ייחודי באקסטרוזיה (שיחול), טכנולוגית ריתוך מהפכנית ועוד. גם בתקופה שהחברה המשיכה עם השלדות קרבון הם עדיין שמרו על קו אופני CAAD כאופני כניסה נגישים. אם בכוונה או לא בכוונה, דגם ה- 10CAAD  הפך ללהיט גם בקרב חובבי הקרבון ורוכבים תחרותיים ופתאום נראה שהתעשייה פוזלת חזרה לכיוון האלומיניום. אפשר לראות איך הטרנד חזר אצל יצרנים כמו Specialized עם דגמי Allez, אצל TREK ויצרנים גדולים אחרים.
השנה הוצגה לראשונה סדרת 12-CAAD, סדרה שבה ניתן כבר למצוא מגוון רחב של אופניים עם בלמי דיסק, ואנחנו עומדים לספר לכם על החוויה שלנו, Hold Tight
 



 














Highlights
שלדה: אלומיניום 6069, התקני דיסק וציר מרכזי 30BB Speed Save (זה שעושה אותה לנוחה)
מזלג: 100% קרבון, סטירר עובי משתנה, מתאם דיסק שטוח
מערכת הילוכים: Shimano 105,  ושיפטרים הידראולים ברמת 505
קרנק: Cannondale SI 
גלגלים: חישוקי Maddux מחוברים לנאבות דיסק Formula
צמיגים: Schwalbe Lugano 25
 


 

 

טכנולוגיה וגיאומטריה:
כפי שציינתי בפתיחה, חברת CANNONDALE המשיכו בפיתוח של אופני אלומיניום גם בזמן שכולם עסקו רק בקרבון, לכן מין הסתם הם יודעים לעבוד עם החומר ואיך להוציא ממנו את המקסימום במינימום משקל. למשל השנה החליטו להוריד את קוטר מוט המושב מ-27.2 לקוטר 25.4, הירידה בקוטר מורידה את המשקל ועל הדרך מאפשרת יותר גמישות במוט האוכף למען הורדת הוויברציות ברכיבה. (וזה באמת עובד). מאפיין נוסף שרץ בליין המוצרים של החברה הוא SPEED SAVE, עיצוב קוטר וצורת הצינורות באופן שממקסמם את נוחות הרכיבה וסופג זעזועים עם פגיעה מינימאלית ביעילות האופניים.
הגיאומטריה...החלק הפחות אהוב עלי באופני CANNODALE, היא מיושנת ולא נראית מגניבה כמו אצל היצרנים האחרים שמייצרים שלדות קומפקט סקסיות. CANNONDALE תקועים על גיאומטריה קלאסית עם משולשים גדולים ובולטים- בהמשך הכתבה אני אוכל את הכובע שלי על הפסקה הזאת



 
 

 
על האספלט
לפני לא מעט שנים רכבתי על שלדת 8CAAD, החוויה של אלומיניום מוכרת לי מאוד לכן הרגישו  לי מוכר אבל שונה. כשעולים על האופניים בולטים מספר דברים: ראשית, זה עוצר ממש טוב, המזלג הקדמי עובד מדהים, מערכת ה-105 החדשה עובדת כמו חמאה, השיפטרים צריכים התאמה בגלל הצורה המיוחדת שלהם ושאלומיניום לא סלחן כמו קרבון. החיבור למעצורי הדיסק היה מהיר, זה מרגיש כמו באופני שטח, רק צורת הידית שונה ומתרגלים לזה דיי מהר. בכתבות קודמות שלי שאלתי בקול האם המעבר לדיסקים הוא גימיק כלכלי או הצדקה אמתית, לצערי השורה התחתונה היא שהדיסקים הם לא גימיק כלל. את אחת הרכיבות הקשות שלי עם האופניים עשיתי בבוקר רטוב והכביש היה מלא בבוץ, בימים כאלה אני פונה לאט ושם את הידיים על השיפטרים במקרה שצריך להאט, באופניים האלו המצב היה מאוד שונה. הביטחון שהדיסקים נותנים לרוכב בשילוב צמיגים ברוחב 25 גרמו לכך שרכבתי מהר בפניות ולא פחדתי להחליק. זה לא שהשתמשתי בדיסקים בפניות, הביטחון שהם שם והביטחון באמינות שלהם נתן לי ראש שקט ,האצבעות שלי לא ישבו בקרבת ידית הברקס וטסתי בלי לפחד.



 






 



באותה הרכיבה (אזור רשפון ומושבים) נפגשתי עם כביש או שניים שנראים אחרי הפצצה, בורות, מעברי רכבת וכ'ו, האופניים נמדדו ברגעים אלו בצורה הטובה ביותר ושם נזכרתי מדוע קרבון שולט בכביש- האלומיניום פחות סלחן ומרגישים את הרכיבה בידיים ובטוסיק. המזלג סופג מדהים וגם צורת הצנרת החדשה של המשולש האחורי עוזרת, אבל מרגישים את הרכיבה יותר- אני נוטה להאמין שמוט אוכף מקרבון היה משפר את איכות הרכיבה פלאים.
נקודה חולשה לאופניים שעלתה מהמבחן היא האצות. שילוב לא מנצח של גלגלים כבדים, צמיגי 25 ועוד משהו שלא הצלחתי לזהות גורמים לאופניים להרגיש קצת עצלים כאשר עומדים על הפדלים בשיא הכוח. זה מרגיש כאילו הם נעדרים את תחושת הסנאפ שאני רגיל לקבל באופניים שלי, אבל מצד שני האופניים האלו עולים רבע מהאופניים הפרטיים שלי.



 





 
   




מבחינת התנהגות והיגוי השלדה: אני אומר כאן קבל עם ועדה, למרות פסקת הפתיחה, אני עם שלדות קומפקט סיימתי, האופניים הבאים שלי יהיו עם גיאומטריה כמו של אופני CANNONDALE או אופני FOCUS שבחנתי בעבר. הצורה של המשולשים הגדולים והריץ' הקצר בפרונט יוצרים שלדות נוחות מאוד והיגוי מאוד טוב, הכידון מסמן כיוון לאופניים והם פשוט נוסעים לשם ביציבות של מסילת רכבת.
במבחן הזה הגיאומטריה באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, אופני האלומיניום הרגישו לי נוחים בהרבה יותר מאופני הקרבון שלי ברוב הזמן (אולי פחות כאשר נכנסים לבור או בכביש מאוד משובש). עם כל הסלידה שלי ממראה של אופניים קלאסיים, פה הוכח בגדול שאין תחליף לנוחות ולהיגוי של שלדות אלו.



 



















חלקים בולטים:
האופניים שנבחנו מאוד דיכוטומיים באבזור שלהם, שלדת 12CAAD עם ציר 30 וקרנק SI שעולה בEBAY כמו חצי אופניים ומצד שני מערכות 105 וגלגלים מאוד פשוטים וכבדים. זה מצריך הסתכלות מזווית אחרת.
מערכות ההילוכים עובדות נהדר ונראה שהטכנולוגיה של SHIAMNO אשכרה מחלחלת כפי מטה, ההילוכים עוברים חלק ומלבד המשקל (על הנייר) לא הרגשתי הבדל גדול ממערכת ULTEGRA 11. CANNODALE בחרו יחסי העברה טובים מאחור וקראנק עם פלטות 52-36 שמתאימות בול. הקרנק SI סקסי וקשיח ומוסיף את הקטע שלו לאופניים.
בהתחלה השיפטרים הבהילו אותי במראה הגס שלהם, לקח קצת זמן והתרגלתי לאחר שמיקמתי אותם קצת יותר למעלה ממה שאני רגיל בכדי שלא יהיו ארוכים על הכידון. גם הבלימה מרגישה מעולה ואם להשוות את הביצועים שלהם לרמות של מערכות השטח, אזי הם מרגישים טוב יותר מאשר DEORE הידראולי ויותר קרובים לביצועים של XT. זה בטח בגלל שחברת SHIMANO עדיין לא השיקה את מערכת Dura Ace ההידראולית שלהם ובכביש הבדלי הרמות לא בולטים כמו בשטח.
החלקים הפחות טובים של הם הגלגלים, לא שהיו בעיות איתם, הם פשוט כבדים ויוצרים תחושת רכיבה מסורבלת וקצת איטית כאמור. לטעמי הם היו השדרוג הראשון שלי במידה והייתי רוכש את אופניים למטרה תחרותית. אם הכיוון שלכם הוא רכיבות בלי כיוון תחרותי, הם מספיק טובים ובטח יחזיקו לכם כמה שנים טובות.


 
 
 
                                        


סיכום:
לפני הסיכום על האופניים, החוויה של דיסקים על אופני כביש השאירה אותי חצוי בהרגשה, מחד הם בולמים מדהים, מאידך הגלגלים מרגישים כבדים. מעניין איך התחושה תהיה על אופניים תחרותיים עם גלגלי קרבון וכל הרייסינג ש'אבנג.
לגבי החוויה הכללית, הגיאומטריה והעיצוב של CANNONDALE יצרו שלדה מאוד מאוד נוחה למרות שמדובר באלומיניום, את ההבדל תרגישו בכבישים משובשים ובורות, בשאר הזמן ההבדל לא יהיה כל כך גדול. המזלג הקדמי עובד מעולה וסופג הכל מהכל. הקסם של האופניים נובע מהניטרליות של האופי שלהם, הם לא אופני פיור רייס ולא אופני טורינג, אבל הם כן אופניים שעם כיוון נכון אפשר לקחת אותם מקצה לקצה בהתנהגות ולהינות מביצועים טובים. הדבר האחרון שאי אפשר להתעלם ממנו הוא תג המחיר, האופניים מוצעים במחיר של רק קצת יותר מ-8000 ₪ וזה קונה לכם כרטיס כניסה לעולם הדיסקים ושלדת אלומיניום מהמתקדמות בעולם. 




 



באופני ההרים חברות מרידה וטרק ייצרו אופני זנב קשיח עם שלדות אלומיניום ואבזור בסיסי במחירים מעולים ולכן הם בולטים בספורט התחרותי אצל מתחילים ואצל הצעירים, אני מאמין שבמעבר לאופני כביש עם דיסקים 12 CAAD הם ה-אופני כניסה שניתם להתחרות איתם, רק לרכוש גלגלי תחרות קלים ויש לכם חבילה מנצחת. אם אתם יותר אוהבים לרכוב מרחקים ארוכים או סתם לטייל עם האופניים על הכביש ה12CAAD הם מושלמים AS IS והגלגלים האיטיים לא כאלו משנים.


 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם