Whyte T-130C RS במבחן

 

Whyte T-130C RS

יבואן: סינגלמאניה

מחיר: 16,900 ₪, נמכר בסניף אילת בלבד


 



יצרנית האופניים Whyte אומנם קיימת קרוב לשני עשורים, אך נדמה כי בשנים האחרונות משהו טוב עובר על החברה הבריטית הקטנה.  בעזרת שילוב של מתלה מוכח, שלדות איכותיות, גיאומטריה עדכנית ומעניינת, שיטת שיווק רעננה ומפרגנת ללקוח ומחירים אטרקטיביים למדי, החלה חברת וייט לבלוט יותר בשטח תוך שהיא קוצרת מספר לא מבוטל של שבחים וביקורות מוצלחות גם מחוץ לגבולות החמימים של הממלכה הבריטית. 
וייט מקטלגים את ה-T-130 שלהם כאופני שבילים\ אנדורו- עם מאפיינים דומים לדגם ה-G-160 האגרסיבי, אך בעלי אופי מעודן יותר. בשנת 2016 הצטרפו למערך שלדות האלומיניום גם שני דגמי קרבון חדשים, כאשר דגם ה- T130C RSשאותו קיבלנו למבחן הוא למעשה ה"עממי" יותר מבין השניים. הוא מתהדר במשולש קדמי עשוי קרבון, מתלה ארבע זרועות בתצורת הורסט לינק המייצר מהלך של 130 מילימטרים, מזלג פייק שמנמן עם מהלך זהה וחבילת רכיבים מרשימה.

 


 


Highlights

  • גלגלי "27.5
  • משולש קדמי מקרבון, אחורי מאלומיניום
  • מתלה ארבע זרועות בתצורת הורסטלינק המייצר מהלך של 130 מ"מ
  • ציר אחורי בסטנדרט Boost רוחב – 148 מ"מ
  • מזלג קדמי RockShox Pike RC 130mm בסטנדרט Boost- 110 מ"מ רוחב
  • עיצוב SCR – מיועד לגלגל שיניים קדמי יחיד
  • מערכת הילוכים 1x11 של SRAM X0 / X1
  • מידות Medium עד XL (ללא מידה Small)
  • משקל רטוב- כ-12.5 קילוגרמים (ללא דוושות)
    גיאומטריה באתר היצרן


 

















 
 



 

שלדה ומתלים
ל-T130 מראה קרבי וזורם, עם משולש קדמי עבה בעל קימורים אסתטיים, וחיווט פנימי המקנה לאופניים מראה נקי ומעודכן ביותר. השלדה תוכננה סביב גלגל-שיניים קדמי בודד, ללא אפשרות להתקין מעביר קדמי- קונספט אותו מכניים בוייט Single Chain Ring (או SCR). בנוסף, וייט אימצו את סטנדרט ה-Boost, המשתמש בציר אחורי רחב מהרגיל (148 מ"מ). סטנדרטים אלו נועדו לאפשר ליצרנים לקצר במעט את תומכות השרשרת והמשולש האחורי ולשפר את הקשיחות הצידית של השילדה והגלגלים. בכך, הוכיחו בוייט את אמונם ומחויבתם לטכנולוגיות העדכניות ביותר בתחום.
ניכר כי ה-T130 תוכננו להתמודד עם מזג האוויר הבריטי, עם אטמי גומי לחיווט הפנימי ומוט האוכף, מרווח בוץ נדיב ביותר, ותבריגים למגן בוץ אינטגרלי בקידמת הצינור התחתון. נגיעות נוספות של איכות וחשיבה ניכרות לאורך השילדה כולה, עם חבק מוט אוכף פנימי נסתר, מגן גחון אינטגרלי ופקקים מעוצבים לכיסוי מיסבי המתלה.
 



 

 
 




על השביל
לאורך מספר חודשים הזדמן לנו לבחון את הוייט במגוון תנאים, החל מרכיבות מדבר ארוכות ומאתגרות, ועד תפירות בסינגלים של יער בן שמן. ה-T-130 התגלו כאופניים מאוזנים למדי, תנוחת הרכיבה הרגישה אמנם מרווחת על פי כל כללי הגאומטריה המודרנית, אך טבעית מאוד כבר משלב החניה. העברת הכוח מצוינת, והם מאיצים בזריזות ללא נענוע מוגזם מצד המתלה. מעטות העליות בהן הרגשנו צורך כלשהו להפעיל את הפלטפורמה היציבה של בולם ה-DebonAir האחורי. משקלם הקל של הוייט, יחד עם בסיס הגלגלים הארוך, מאפשרים להם לגמוע עליות ביעילות רבה. עם זאת, הקוקפיט הקרבי עשוי להרגיש מעט תזזיתי בטיפוסים סופר תלולים ודורש מעט ריכוז והעברות משקל מצד הרוכב בקטעים טכניים.




 
 


כמצופה מאופניים בעלי גיאומטריה כשל ה-T-130,  השד הכתום מתעורר לחיים בירידות. תנוחת הרכיבה משרה בטחון וההיגוי מדויק לחלוטין, הודות למשולש קדמי קשיח בטירוף ומזלג הפייק החסון. בחירת קווים איננה דאגה, והוייט מתמודדים עם קטעים תלולים או טכניים באופן שרוב אופני השבילים היו יכולים רק לחלום עליו.
השיכוך מרגיש טבעי וצפוי, עם התאמה מצוינת בין מזלג הפייק המקוצר לבין המתלה האחורי. עם זאת, מי שמחפש מתלה מפנק שמעלים באופן קסום כל סלע ושקע בקרקע, שיחפש במקום אחר. 

 

 



על אף הגדרות היצרן, לא מדובר כאן באופני אנדורו דורסניים, וכאשר מנסים לחצות את הגבול הוייט יתחילו לשדר אותות אזהרה. המתלה אומנם מנצל את  130 המילימטרים בצורה מצוינת, אך כאשר השביל נהיה סלעי ואגרסיבי במיוחד, המהלך הקצר והשילדה הקשיחה גורמים לוייט להרגיש מעט בועטים. צמיגי ה-Maxxis הולמים מאוד את אופי האופניים, עם שילוב טוב של גלגול יעיל ואחיזה. עם זאת, בתנאי הדרדרת הישראלים היינו מעדיפים צמיג קדמי בשרני יותר כדי להפיק את המירב מהאופניים בירידות.


 



הוייט מרגישים במיטבם בסינגלים מהירים וזורמים, טכניים אך לא סלעיים במיוחד. הגיאומטריה הארוכה והנמוכה עוזרת להם להידבק לסיבובים וברמים. מעצורי ה-Avid Guide המצוינים ויסתו את המהירות בבטחון ודיוק רב, ואיפשרו להיכנס לסיבובים במהירות רבה ולצאת מהם עם חיוך רחב. למרות אורכם הבלתי מבוטל, הוייט הקלילים עולים לאוויר בקלות יחסית. המתלה ומזלג הפייק לא מתרגשים מדרופים מזדמנים, וסופגים את הנחיתות היטב ומתאוששים במהרה.


 
 


 



קונים פוטנציאלים צריכים לשים לב היטב להתאמת גודל השלדה. בגובה של קצת מעל 180 סנטימטרים, נפלתי בול באמצע הטווח המומלץ של וייט לשילדה במידה לארג'. אולם לאחר התנסות ארוכה, הרגשתי יותר טבעי עם שלדה בגודל מדיום. אין ספק כי מדובר בעניין של העדפה – רוכבים שנהנים לקפוץ ולהשתעשע עם האופניים יעדיפו לרדת במידה, ואילו רוכבים המעדיפים לסחוט כל טיפת מהירות מה-T-130 יעדיפו את המידה המומלצת, או אפילו יבחרו לעלות במידה (לרוב אפשרי, הודות למרווח העמידה הנדיב של השילדה).
 

 


 
חלקים בולטים
חבילת האיבזור, כולה על טהרת SRAM, מרשימה ופרקטית למדי- עם מערכת הילוכים 1X11 ברמת X1 ו-X0, גלגלי ROAM40 קלים, מעצורי Guide RS, ומוט אוכף Reverb Stealth 125. מלפנים תמצאו את בולם ה-Pike RC, בגירסה מקוצרת ורחבה( 110 מ"מ) בעלת מהלך של 130 מילימטרים.
יוצאי הדופן היחידים הם האוכף וחלקי הקוקפיט, עם כידון ברוחב 760 מילימטרים וסטם 50 מילימטרים, הנושאים את הלוגו של Whyte, תואמים היטב לאופניים ומרגישים מצוין ביחס למותג ביתי. החבילה כולה מגיעה למשקל מרשים של כ-12.5 קילוגרם (ללא דוושות). האופניים שרדו את מסכת ההתעללות שלנו בכבוד, כמעט ללא בעיות מצד השלדה והרכיבים. עם זאת, יש כמה חלקים ראויים לציון, לחיוב או לשלילה. מערכת ההינע של סראם הוכיחה עצמה פעם אחר פעם, ללא קפיצת הילוך או נפילת שרשרת אחת לאורך כל התקופה. מזלג הפייק הקדמי סיפק שיכוך רך ונעים כבר מהקופסא, ואין ספק שקשיחותו הצידית תורמת רבות להיגוי המצוין של האופניים. גלגלי ה-ROAM הקלים אומנם נשארו ישרים ונטולי שמיניות, אך התגלו כרועשים למדי- הרטט הנוצר בין השפיצים השטוחים כתוצאה מאבנים מתעופפות או נחיתה מקפיצות גורם לרעש מסיח דעת הנשמע כמו שפיץ שבור. לא מפריע לביצועים, אך מציק באוזן.  לאחר שמוט ה-Reverb כשל כבר ברכיבה הראשונה ועבר בלידינג, התגלתה בעיה נוספת – התברר כי הידוק של חבק מוט האוכף מונע מהמוט לעלות באופן חלק. שחרור קל של החבק פותר את הבעיה, אולם אז נטה המוט להסתובב ולהחליק תוך כדי רכיבה.  יתכן ומדובר בבעיה מקומית, הניתנת לתיקון, אך בגלל המבנה הייחודי של החבק, כדאי לשים על כך את הדעת.
 


 


 




סיכום
ל-T130 של וייט יש אופי בריטי טיפוסי. מה הכוונה, אתם שואלים? ובכן, הרשו לי להסביר בצורה עקיפה ומטאפורית מתוך עולם סרטוני האופניים-  סוג של מיקרו-קוסמוס של הענף הגלובלי שלנו, אם תרצו (רק יותר מגניב כי יש גם הילוך איטי).
בסרטים הקנדיים הכל תמיד ספוג מים, מכוסה טחב וממש גבוה מעל הקרקע, בעוד אצל האוסטרלים המסלולים לרוב יבשים, משוחררים ושורצים ביצורים ארסיים. הקליפים של הצרפתים שמים דגש על מהירות ותחרותיות, ואילו אצל האמריקאים הרוכבים לבושים יפה, הכל נראה כמו הרפתקה חלוצית, ויש יותר ספונסרים מרוכבים. ויש את הגרמנים, שיש להם קטע כזה של לעלות ברגל לאיזה הר ממש תלול, להצטלם ליד צלב, ואז לרדת בולדרים ענקיים בזוויות לא שפויות. ולבסוף, יש את הסרטונים הבריטים- שמעולם לא לוקחים את עצמם ברצינות יתרה. הרוכבים הם לרוב חבורת ליצנים שטסים בסינגלים מבוצבצים במהירות בלתי נתפסת, לכל רוכב מבטא אחר (סוג של ג'יבריש), נותן החסות הוא בכלל פאב מקומי והדגש הוא על דבר אחד עיקרי – הפאן! וזוהי גם תמציתם של ה-T130.
תחום אופני השבילים הינו תחום מגוון ונתון לפרשנות. ישנם אופני שבילים רבים המרגישים כמו אופני קרוס קאנטרי שפשוט קיבלו תוספת מהלך- הוייט הם ההיפך המוחלט מכך. ה-T-130 שייכים לדור נועז ומעניין של אופני השבילים, בעלי אופי אגרסיבי ושובב, הנולד מההכרה בכך שאחוז ניכר מהרוכבים זקוק למשהו מעודן וקליל יותר מאופני האינדורו האגרסיביים המודרניים. וייט עשו המון דברים נכון עם ה-T-130C RS, ויצרו סוג של אופני "אנדורו לייט", עם גיאומטריה מגניבה, מפרט מצוין, איכות גבוהה מאוד ותמורה פנומנלית למחיר.



 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם