Ok Commuter המדריך לתחבורה על שני גלגלים

we:Commute
Ok Commuter המדריך לתחבורה על שני גלגלים

בשנת 2009 בעודי בן 29 לקחתי על עצמי החלטה לא פשוטה, עזבתי עבודה יציבה עם עתיד ושכר לא רעים ונרשמתי ללימודי תואר ראשון באקדמית יפו-תל אביב בשאיפה לסיים את התואר שהתחלתי בשנת 2003. להחלטה היו הרבה השלכות אבל העיקרית היא עניין הכסף, לא פשוט לחזור לספסל הלימודים בגיל מאוחר עם הוצאות דיור ומחייה של בן 30, ולכן הקיצוץ הראשון שנעשה היה מכירת הרכב שלי, זאת בידיעה שלזוגתי יש רכב במקרה שאצטרך אחד וגם את עבודת הסטודנט שלי אחפש באזור גוש דן ופשוט ארכוב לשם עם האופניים. ההחלטה לא הייתה קשה כי הרכב לא זז מהחניה מלבד נסיעות לעבודה ולאימוני קבוצה (אז רכבתי בקבוצת TACC)
מאז שנת 2009 ועד אמצע  2014 (עם שני ילדים זה כבר לא פשוט) את 95% מהתחבורה שלי עשיתי רק על אופניים. לימודים, עבודה, חברים וכל נסיעת מנהלה שאפשר לחשוב עליה נעשו ברכיבה ואת ה5% שלא, נעשו או ברכבת או ברכב של זוגתי. במהלך השנים הללו צברתי ניסיון רב מאוד ברכיבת קומיוטינג (יוממות לא נשמע טוב) ואשמח לחלוק איתכם קצת מהתובנות שלי בזמן שגוש דן פקוק 20 שעות ביממה והתחבורה הציבורית לא נותנת מענה אמיתי לבעיה. הפתרון הוא לרכוב על אופניים, מבטיח לכם שזה מהיר ומהנה הרבה יותר מאשר לשבת 50 דקות כל בוקר על דרך השלום.




 
 
 
 


בחירת אופניים:
במהלך השנים עברתי הרבה זוגות של אופניים במטרה למצוא את האיזון בין נוחות רכיבה ומהירות, הניסוי שלי כלל אופני פיקסי, סינגל ספיד, אופני עיר אמיתיים ואת אופני הכביש שלי. אופני הפיקסי שהיו לי היו מעולים למרחקים קצרים, מאוד מהירים ומאוד נוחים תודות לשלדת כרומולי שספגה את המהמורות של הכביש. את אופני הפיקסי שלי פסלתי לאחר תקופה משתי סיבות, הראשונה הייתה התנהגות האופניים בחורף, לא הסתדרתי עם הכבישים החלקים, המהירות שאהבתי לפתח, הרכיבה הפרועה שלי בין הרכבים והבלם הקדמי שהאט בקושי. הסיבה השנייה היא כאבי רגליים וכאבי גב, על האופנים היו מותקנים גלגלי שיניים ביחס של 52 על 17, היחס הכבד הזה היה גדול עלי אחרי אימון קבוצה של 4 שעות, יחס קטן יותר עשה אותי איטי ולא התחברתי לתחושה. מלבד זאת, לאחר כמה שנים בגבעתיים עברנו לקריית אונו והרכיבות התארכו לאזור ה-20 ק"מ לכל כיוון כל יום וההילוכים חסרו לי מאוד. כאבי הגב נבעו מלחץ שנוצר מבלימה והאטה עם הרגליים באופני פיקסי. ההמלצה שלי היא לקנות אופני פיקסי רק אם הפוזה עושה לכם את זה (ויש ים של פוזה) ואם המרחקים שאתם עושים ביום לא גדולים מידי. (אם תשימו לב לאופניים של השליחים הרכובים בתל אביב תראו שהם רוכבים עם הילוכים)


 



זוג נוסף שניסיתי הוא Cannondale Bad Boy, אופני עיר אמיתיים שמיועדים לרכיבות מהסוג שלי. הצד הטוב באופניים היה מעצורי הדיסק שעשו הבדל ענק בכל יום ובכל מזג אוויר, שינוי מרענן מאופני הפיקסי והם שדרגו את חווית הרכיבה מאוד. עוד טוב שקרה הוא החזרה להילוכים, גם באזור שטוח כמו גוש דן יש יתרון גדול לאופניים עם הילוכים ומאוד שמחתי על כך. אך היתרון הענק של ה- Bad Boy הוא הגיאומטריה שלהם, הישיבה על האופניים זקופה יותר ולכן רכיבה עם תיק יחסית כבד (מחשב, נעליים, בגדים..) פחות מעמיסה על הגב והידיים. הצד הלא טוב בהם היה איבוד מהירות משמעותי, חזרה מהלימודים הביתה ארכה במספר דקות לא מבוטל והסדר יום השבלוני שלי נאלץ לעבור שינוי. מלבד השינוי בזמנים, הרכיבה האיטית יותר הפכה את רכיבה לקצת משעממת ולכן את האופניים האלו השארתי בבית בתוספת מושב לילדים והפכתי אותם לאופני טיולים. אופניים מסוג זה מאוד מומלצים אם מהירות גבוהה ותמרון בין רכבים לא עושה לכם את זה והנוחות ברכיבה עם תיק מוסיפה להם יתרון טוב.


 


אחרי הרומן עם אופני העיר בחרתי לנסות את אופני הכביש התחרותיים שלי (תחרותי במובן של זוויות קרביות, חלקים יקרים והרבה קרבון בכל מקום) ככלי תחבורה יומי. מספר חששות מנעו ממני לנסות את הפתרון הזה קודם, האופניים יקרים ולא אתן שיגנבו לי אותם, יש להם צמיגים דקים וקשים והם לא הכי נוחים בדרכים משובשות. וכמובן עניין הגיאומטריה שלהם, הסטם שלי יושב למטה למטה וזווית הרכיבה שלי מאוד קרבית ולכן מאוד לא נוח לרכוב עליהם עם תיק שיוצר עומס על הצוואר והכתפיים. החששות שלי התבדו, המהירות של האופניים בשילוב מערכות הילוכים וברקסים מעולים הם שילוב מנצח לרכיבות של 10 ק"מ ויותר, ולכן נשארתי איתם ככלי התחבורה הראשי שלי במשך שנתיים וחצי (מלבד אימונים). על נושא תיק הרכיבה אפרט בהמשך.


 





מסקנות לגבי בחירת אופניים
 בואו ונצא בהנחה שיש לכם איפה להחנות את האופניים ואתם לא קושרים אותם ברחוב (תנאי סף עבורי, מניסיוני וניסיונם של חברי, לא ממליץ להשאיר אופניים ברחוב), השיקול העיקרי בבחירת האופניים הוא המרחק שאתם עושים כל יום. אם אתם רוכבים רכיבות קצרות יחסית אז אופני סינגל ספיד, פיקסי או אופני עיר יעשו את העבודה. אם אתם רוכבים 10 ק"מ בכל כיוון כל יום, כאן אני ממליץ על אופני כביש, אופני קומיוטינג או פשוט לקחת אופני כביש ולהתקין עליהם כידון של אופני הרים. אם אתם נוסעים גם באוטובוס או ברכבת, אופניים מתקפלים הם פתרון מצוין.




 
 


לבוש:
למרות השאיפה שלי לחסוך בזמן ולצאת לרכיבה עם מינימום חפצים בתיק, המציאות הוכיחה לי שעדיף להחזיק שני סטים של ביגוד כאשר יוצאים לרכיבה שמזיעים בה. אם הרכיבה קצרה יחסית אבל עדין מזיעים בה, אני ממליץ לכם לרכוב עם חולצה מנדפת זיעה ולשים בתיק חולצה לעבודה\ לימודים וכו'. ברכיבות ארוכות יותר לא נוח לרכוב עם ג'ינס או מכנסיים לא מרופדים ולכן מומלץ לרכוב עם בגדי רכיבה שלמים (מכנסיים וחולצה) ולהחליף לבגדים רגילים כשמגיעים ליעד. לברי המזל בינינו יש מקלחת בעבודה ואז הסיפור קל יותר, משאירים תיק עם בגדים נקיים ונעליים במקום העבודה ואז אפילו לא צריך לרכוב עם תיק.


לבוש בחורף:
 אל תפחדו מקצת גשם, פשוט תתאימו את הלבוש ואת האופניים לתקופת החורף. כשמתחילים הגשמים מומלץ להתקין מגני בוץ וגשם על האופניים, הם מונעים שפריצים של מים שמרטיבים אותנו עוד יותר וגם אז אנחנו לא מקבלים זרמים של מי בוץ לפנים במהלך הרכיבה. כשגשום הוספתי לגרדרובה שלי מעיל גשם טוב, מכנסי גשם של רוכבי אופנועים (קניתי בריקושט במחיר ממש זול) וכיסוי נגד גשם לתיק שלי. ממליץ לכם לבחור מעיל גשם בצבע צעקני שיגביר את הנראות שלכם בכביש. לגבי נעליים, כאן יש לי חדשות פחות טובות, גם ניילונים למיניהם, ערדליים וכו לא הכי יעילים כשממש רטוב, תנסו גרביים נגד מים ונעלי החלפה בתיק הרכיבה.
טיפ: ברוב המקרים כשיורד גשם הטמפרטורות לא נמוכות מאוד ולא מומלץ לרכוב עם הרבה שכבות של ביגוד כי ברוב הסיכויים הוא יירטב ואז תהיו מלאים במים, עדיף ללבוש מינימום שכבות ולהצטייד במעיל טוב ומכנסי גשם טובים.



 

 
תיק רכיבה:
עם כל המגניבות והפוזה של תיק צד של שליחי אופניים (שבחיים לא תראו שליח אופניים עם אחד) אני ממש לא ממליץ לכם לקנות אחד, הם עושים כאבי גב והם לא נוחים כשיש בהם משקל של מחשב נייד וקצת בגדים, תיק עם שתי כתפיות נוח יותר ולכן תראו שבשנים האחרונות כל יצרני התיקים של תרבות הרכיבה האורבנית מייצרים יותר תיקי גב ופחות תיקי צד. דבר מאוד חשוב בבחירת התיק הוא מערכת הגב שלו, ממליץ לכם לקנות תיק עם מערכת גב צפה או מאווררת שמאפשרת זרימת אוויר טובה ולא חונקת את הגב, תיק טוב ימנע גב רטוב והחלפות חולצה מיותרות. דגש שני בבחירת התיק הוא הגודל, אני תמיד בוחר את התיק הכי קטן שניתן להכניס בו את הציוד שלי, תיק קטן יושב טוב יותר על הגב, הוא פחות זז ופחות משקל יושב על הכתפיים.



 



עוד משהו שקשור לתיק, בשיא הקיץ ניסיתי לחסוך מהגב שלי את החום של התיק (למרות שמדובר בתיק דוייטר מאוד מאוורר) ורחמנא ליצלן, התקנתי סבל על אופני הפיקסי שלי. כמו שאומרים בגרוזינית מדוברת: Big mistake, ההיגוי של האופניים נעשה לכבד יותר והרכיבה בין רכבים נעשית לבלתי נסבלת, על זאת יש את אפקט הבום, כל פעם שעולים מדרכה, יורדים מדרכה או נכנסים לבור בכביש התיק עם המחשב שקשור לסבל מקבל זפטה וזה מאוד לא נחמד. המלצתי הכנה, אל תשימו סבל על האופניים אם אתם רוכבי עיר "אגרסיביים" או עם מחשב בתיק. אם אתם רוכבים על שבילי אופניים בעדינות וזהירות, אז סבבה, הסבל הולך.



 



נעליים:
 אם אתם רוכבים מרחקים קצרים עם האופניים בלבוש משרדי, פדלים שטוחים הם בסדר, אבל אם אתם רוכבים יותר מ 8ק"מ (סתם זרקתי מספר) ואם רוצים להיות יעילים, נעלי רכיבה עם פדלים ייעודיים הם הדבר, אתם לא תאמינו כמה יעילות פדלים ונעליים יכולים להוסיף לרכיבה. תשאירו זוג של נעליים רגילות במשרד או שימו זוג של נעליים רגילות בתיק הרכיבה אבל אל תוותרו על נעלי רכיבה. אני מעדיף נעלי כביש בגלל היעילות שלהם, לא אכפת לי שקשה ללכת איתם כי אני לא הולך איתם לשום מקום ורק רוכב איתם. אם אתם עושים הרבה עצירות וצריכים ללכת בין לבין, נעלי הרים נוחות להליכה וגם לא חסרים דגמים של נעלי רכיבה במראה של נעליים רגילות
 



 




ציוד עזר:
ברכיבת קומיוטינג ישנם כמה פריטי חובה שכדאי שיהיו לכם:
  1. נצנצים: נכון, זה לא זול ואנחנו נוטים לאבד אותם אבל הנצנצים מגנים עלינו מפני נהגים לא מרוכזים. אני אישית משתמש רק בנצנצים נטעני USB שמחזיקים שנים ופועלים חזק, נצנץ אחד אדום על מוט המושב, אחד לבן על הכידון ועוד אחד אדום על החלק האחורי של הקסדה (ככה האור שלו זז יחד עם הראש שלכם ברכיבה). אם אתם רוכבים בדרך בין עירונית בחושך, מאוד מומלץ לקנות פנס קדמי טוב שמאיר את הדרך ומונע כניסה מיותרת לבורות ומפגעים אחרים.
  2. משאבה: תנצלו את העובדה שאתם רוכבים עם תיק ותבחרו משאבה גדולה יחסית, הרבה יותר מהיר וקל לנפח פנימית עם משאבה שיש לה נפח גדול יותר. כשהאופניים הופכים להיות כלי רכב, עיכוב בזמן בצורת פנצ'ר לא טוב לנו ולכן תתכוננו להוציא כמה שקלים על משאבה טובה, אמינה ועמידה.
  3. קסדה: עשרות סיפורים של רוכבים וכולל ניסיון אישי, אל תוותרו על קסדה אף פעם, זה חם יותר, אולי זה נראה לכם לא מגניב אבל אשפוז בבית לוינשטיין עם פגיעת מוח נשמע לי מגניב פחות. כל הקסדות בשוק עברו בחינה של מכון תקנים ועומדות בדרישות, ההבדלים במחיר נובעים ממשקל הקסדה (יותר קל=יותר יקר), כמות פתחי האוורור של הקסדה והמותג כמובן. בחרו קסדה שנוחה לכם ובמידה שלכם וסעו לשלום.
  4. אולר כלים: בורג שהשתחרר, מעביר שיצא מכיוון או לא יודע מה, שימו בתיק שלכם אולר כלים ואני מבטיח שהוא יפתיע אתכם.
  5. מנעול: למרות שאני לא מאמין במנעולים ואני לא קושר את האופניים שלי ברחוב כי אני יודע שאם מישהו רוצה לגנוב אותם אז הוא ימצא את הדרך, עדיין יש לי מנעול עם כבל בתיק למקרה שצריך להיכנס לבניין עוין (ולא חסרים כאלו) לקחת או להחזיר משהו. אל תרכשו מנעול זול שניתן לפרוץ תוך שנייה ותשקיעו במנעול טוב שלא ניתן לפריצה בשתי דקות.  
  6. פנימיות: לא פעם ולא פעמיים עולה פוסט "תקוע בפינת רחוב ככה וככה בלי משאבה ופנימית. מי בא לעזור לי?" בעמוד הפייסבוק של רוכבי פיקסי וסינגל ספיד. אני לא מכיר רוכבי קטנוע שנתקעים בלי דלק ושואלים חברים שלהם בפייסבוק אם הם יכולים לבוא לעזור להם. פנימית (אצלי מינימום שתיים) היא פריט חובה ולדעת להחליף פנצ'ר היא מיומנות בסיסית ביותר!


 



סיכום
אם מאסתם בעמידה בפקקים, המתנה שלא נגמרת לתחבורה ציבורית או שבדיוק החלטתם שצריך להזיז קצת את הגוף, החלפת הרכב הפרטי או תחבורה ציבורית ברכיבה על אופניים היא החלטה נהדרת והביצוע הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים. אל תנסו לקפוץ לתוך המים בפעם אחת, אפשר להתחיל בפעם, פעמיים בשבוע ולראות איך זה מרגיש ואני מבטיח לכם שתאהבו את הדרך לעבודה הרבה יותר מתמיד. אם אין לכם מקלחת בעבודה תתחילו בבגדי החלפה וחבילת מגבונים לחים-נכון שזה נשמע קצת מגעיל, אבל זה לא. אל תרוצו לרכוש אופניים חדשים או לעשות שינויים יקרים באופניים שלכם, תראו איך מרגיש לכם בהתחלה, תבדקו לאיזה סגנון של אופניים אתם מתחברים (פיקסי זה מגניב וממכר) ואז תראו אם אתם רוצים להחליף אופניים או לעשות שדרוגים באופניים שלכם. רק תתחילו, זה כיף!



 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם