ברחובות שלנו יש קסם מיוחד- סצינת הפיקסי התל אביבית

ברחובות שלנו יש קסם מיוחד



 



 
בשקט, בשקט מבלי שנשים לב, צומחת לנו מתחת לסטם תת-תרבות אופניים חדשה (לא במובן של תת רמה, אלא במובן של Sub-Culture). כן כן, מה ששמעתם, אצלנו בישראל, מדינה שספק אם אפשר לומר שקיימת בה תרבות אופניים, צומחת תת-תרבות, נישה, משהו מרהיב וחדש. האמת שזה לא כ״כ חדש, אפילו כתבו על זה קצת בעיתונות, אבל בכל זאת לאחרונה זה מרגיש חדש.
 
אני מדבר על תרבות רוכבי הפיקסי והסינגל ספיד. כבר כמה שנים בעקביות ובשקט הם מפריחים פה סצנה מדהימה, כזו שאי אפשר יהיה להתעלם ממנה ודבילי לגמרי לא לכתוב עליה. הם מקיימים תחרויות אלי-קאט משלהם, יוצרים סרטי רכיבה מופרעים, כמה מהם אפילו טסו לברצלונה להשתתף במרוץ ה-Redhook Crit הפופולרי וכל זה קורה תוך כדי צמיחה של סצנה עם קודים משלה, מוזיקה משלה, מובילי דעה משלה ואומנות משלה, משהו אמר כאן תרבות?




 

 


איפה זה מתחיל?
תכלס אין לי מושג…אני בטוח ב-100% שהיו פה אנשים שרכבו על אופני כביש עם הילוך בודד או פיקסי (ללא פריילוף) גם לפני 20 שנים, אבל את האחריות על הבום העל קולי (תרתי משמע...) בצמיחה המהירה של הסצנה, אפשר להפיל על החנות/מרכז התרבות הכה מגניבה של ארנון פישר - ״גורדון בנט״. החנות שצצה לפני 7 שנים ברחוב קינג ג׳ורג׳ בת״א, על אחת הפאות של הדיזינגוף סנטר, הביאה את הבשורה של סצנת הפיקסי שמתקיימת ומתוחזקת באדיקות מעבר לים, בסן פרנסיסקו, ברלין וכו׳ לכאן, לרחובות ת"א ומשם לשאר הלבנט. 



 


 


במסגרת התחקיר והרצון שלי להיות מעודכן, יצא לי לקחת חלק במסיבת יומולדת 7 של הגורדון בנט. כמאמר הקלישאה - זר לא יבין זאת, אבל הייתם צריכים להיות שם בכדי להרגיש את האנרגיות המטורפות שהסצנה הזאת מביאה עמה. החגיגה אספה אליה (כמעט) את כל הפעילות והפעילים בענף הפיקסי והסינגל ספיד בארץ, המון בירה ונאצ׳וס, שלדות וינטאג׳ מעלפות, תחרויות הזויות על אופני פיקסי, אושיות מענף האופניים, בעלי חנויות אופניים שבאו לפרגן, המון המון טריקים מטורפים על אופני פיקסי ובעיקר אנשים צבעוניים, שמחים שהתאחדו רק לשם אהבת האופניים.



 

 

באטיות ובעקביות החל הפיקסי לפרוץ מגבולות ה ״מביני עניין״ ולחדור ישרות ללב של ה״מיינסטרים״. עם הנהירה של יותר ויותר רוכבים לתת הענף, ועם ההבנה שהולכת להתפתח כאן תרבות אמתית. עסקים נוספים הכניסו את הפיקסי לליין הקבוע שלהם. חנויות האופניים המסורתיות התחילו להביא אופני סינגל ספיד של המותגים אותם הם מייצגים, מכונאי אופניים התחילו להתמקצע בניואנסים הייחודיים של הענף ומעל הכל נפתח כן עוד היכל שמוקדש כל כלו לתרבות החדשה, One Bike Studio של יובל דוידוב.  הוכחה נוספת לעובדה שיש כאן חדירה מאסיבית לתוך מעמקי המיינסטרים, היא מעורבות של לא מעט רוכבות (ממין נקבה...) שמשקיעות בציוד ובמיומנות הרכיבה, ובנון שלנט נותנות בראש לזכרי האלפא חדי ומקובעי ההילוך.



 
 


מה פה קורה פה?

אחד הסממנים הבסיסיים וברורים להתפתחות של תרבות אמיתית היא אלמנט ההתכנסות. אירועים ייחודיים, תחרויות, ירידי אומנים ושאר עניינים שמלכדים ומקרבים את האנשים הפכו לשגרה עבור קהילת הפיקסי המקומית. התחרויות הן בדרך כלל בסגנון אלי-קאט (Ally-Cat) בהן על הרוכבים לאסוף חתימות מנקודות שונות הפרוסות ברחבי העיר והמנצח הוא זה שמגיע ראשון לנקודת הסיום עם כל החתימות. התחרויות נערכות ללא סגירת כבישים והרוכבים חייבים לשלוט בטכניקות בלימה על מנת לצאת מזה בשלום. בענף הזה, התחרות היא סתם תירוץ. תירוץ להיפגש, לשתות כמה בירות, לדבר על אופניים, להפגין ביצועים ותרגילי שליטה ובעיקר לעשות כיף.




 


 


סממן נוסף לתרבות הוא ההשקעה של חברי הקהילה בשלדות וחלקי אופניים ברמה גבוהה מאוד (בין אם זה שלדות וינטאג׳ נדירות או בין אם זה שלדות קצה מודרניות). כמובן שלצד הציוד המהוקצע רמת הרכיבה משתפרת תמידית והרכיבות גדלו ויצאו מהתחום העירוני ועברו גם לרכיבות אינטנסיביות וארוכות בכבישי הארץ.
הגדילו ועשו מספר חברים מהקהילה כאשר טסו להתחרות בברצלונה במסגרת מרוצי הקריטריום, Redhook Crit (שהספונסר הראשי היא חברת Cinelli). תחרויות של קריטריום מהיר וחזק על אופני פיקסי בלבד. מדובר על אירוע מושקע ויוקרתי מאוד, שופע סטייל, צבעוניות ואהבה לאופניים. אירוע שמביא את הרוכבים החזקים ביותר בענף מכל העולם, להתחרות ראש בראש, בהחלט דריסת רגל משמעותית של ישראלים בזירה הבינלאומית.





 



 
 
קטע חזק נוסף שמייחד את הענף הוא משחקי פולו-אופניים, בדיוק כמו שזה נשמע, רק שבמקום סוסים יש אופניים ובמקום מושכות נדרשת המון, המון טכניקת שליטה באופניים ויכולת תמרון מטורפת של הרוכב על מנת לשלוט במחבט ובכדור בנוסף לאופניים. מין הסתם, מפגשים כאלו מאופיינים יותר כאירוע חברתי מאשר ספורטיבי, כאשר הבירה תופסת מקום של כבוד.



 



 
 
אמנות בשירות הפיקסי
קהילת הפיקסי והסינגל ספיד פעילה באופן אקטיבי מאוד ביצירת תרבות אורבנית בתל אביב, רבים מהרוכבים הם גם אמנים/יוצרים/מעצבים מוכשרים שיוצרים דברים יפים ומעלים מדי פעם פסטיבלים המשלבים אומנות, אופניים, סרטים, חברה טובה וכמו שניחשתם, בירות טובות. מגדילים לעשות חבורת FGMF הישראלית (חפשו FGMF ביוטיוב) שמפיקים סרטים מדהימים ומראים לעולם שגם לנו בישראל הנידחת (ובתל אביב הקטנטנה) יש תרבות פיקסי חמה ובועטת.




 
 
 
 
כיף פה
נכון, יהיו כאלה שיאמרו שזה ״לא בטיחותי, שזה מסוכן/פרוע״, חלקם אולי צודקים, אבל למרות כל זאת קיימת כאן תרבות דה-פקטו. תרבות חזקה ובועטת, שצובעת את הארץ בצבעים של סטייל, תרבות שמביאה עימה דברים חדשים ופרועים למחוזותינו, תרבות שמעמידה אותנו לצד מעצמות פיקסי גדולות ושמה את המדינה המידלאיסטית הקטנה והחמה שלנו, בשורה הראשונה של תרבויות האורבן הבועטות והחזקות בעולם.



 
 

רוכבים שקראו כתבה זו קראו גם